הנהגת לימודים מותאמים אישית בבתי-ספר: עוזרים ליחידים לגדול

פיתוח הפרט

לימודים מותאמים אישית הם דרך המאפשרת לשנות את חוויית הלמידה של כל ילד וליצור מערכת חינוך התפורה לפי הצרכים, הנטיות והכשרונות של כל תלמיד ותלמיד. הם מציבים אתגר לבתי-ספר, אך גם הזדמנות אמיתית להשפיע באופן חיובי על לימודיהם ועל עתידם של אנשים צעירים.

מאמר זה נועד לתמוך במנהלים שמעוניינים לדעת יותר ולתכנן התאמה אישית. הדברים שלהלן מסתמכים על עבודת רשת המנהיגות של המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) ועל המחקר שערך המכון בכמה בתי-ספר. הפרסום כולל קטעים נבחרים מתוך נאומים שנישאו בכנס רשת המנהיגות של המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) בשנת 2004, ושאלות לביקורת עצמית שיאפשרו למנהלים להבין את השלכות של ההתאמה האישית על בית-הספר שלהם, לזהות את הפעולות הנחוצות ולהעריך את הפרקטיקות הנוכחיות.

אנו בתחילתה של דרך ארוכה, ומאמר זה הוא בבחינת צעד ראשוני. זהו אחד מסדרת מאמרים מתוכננים בנושא התאמה אישית מטעם המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL), שנועדו לספק למנהיגי בתי-ספר דוגמאות של צעדים מעשיים, שיטות עבודה יצירתיות ורעיונות חדשים.

המאמרים האחרונים שלנו מופיעים באתר: www.ncsl.org.uk/research   

חלק ראשון: מבט על התאמה אישית

"יש לנו הידע כיצד אפשר להפוך התאמה אישית למציאות".

התחלות חדשות

מאת ריי טרלטון, מתאם ארצי של רשת המנהיגות

"פתגם סיני אומר כי נר אחד יכול להדליק 20,000 נרות אחרים בלי לגרוע דבר מאורו שלו".

"למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים 'התאמה אישית'? ובכן, הבנק שלי שלח לי הבוקר הודעה המתריעה שסכום כסף נמשך מחשבוני. אני יודע שחלקכם כבר עושים משהו דומה בבתי-הספר שלכם. זהו סוג של מידע ייחודי, מכוון ומותאם אישית, שמיועד ישירות להורה, שאנשים רוצים לקרוא. בעתיד, ילדים לא יזדקקו למידע משוכפל; הם יורידו מהמחשב את המידע באופן אלקטרוני בכל צורה מותאמת אישית שבה יבחרו. ובעולם הזה, שלמעשה כבר נמצא כאן, אנחנו המורים חייבים למצוא עוד מיומנויות להתמודד עם טכנולוגיה זו.

"רבים מכם רואים בהתאמה האישית רעיון חיובי, אך חשים שמנהיגים בית-ספריים חוששים לשבור את תבניות מוכרות, ושמורים שחונכו על ברכי תוכנית הלימודים הלאומית אינם יכולים להשתחרר מסגנון ההוראה של "צביעה לפי מספרים". עלינו למצוא דרכים שיהפכו את מנגנוני לקיחת הסיכונים ונטילת האחריות למנועים של שינוי ולא למחסומים לקדמה. מנהיגי בתי-ספר הם האנשים היחידים שמסוגלים להגשים את האג'נדה הזו. יש לנו הידע התפעולי הדרוש להפוך לימודים מותאמים אישית למציאות. אני מאמין שאם נעבוד יחד ובתמיכת המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) נוכל, כמאמר הפתגם הסיני, להיות הנרות שיפיצו אור איתן ברחבי המערכת ולהגדיל כך גם את אורנו שלנו".

נשארים איתך

היצמדו לדיון, הפכו אותו לחלק משגרת יומכם

מאת דיויד מיליבנד

 "במילים פשוטות, למידה מותאמת אישית היא הדרך להעלות את האיכות וההוגנות במערכת החינוך שלנו".

"אנו נמצאים ברגע מכריע בדיון על עתיד השירות הציבורי. האתגר המרכזי הוא פתרון הסתירה שבין מערכת ציבורית וצרכים אישיים (…) בין מצוינות להוגנות ובין גמישות לנטילת אחריות, באופן שישרת את כולם. אני אופטימי מאוד מפני שהיום, שבע שנים מאז הקמת הממשלה ועם פרסום אסטרטגיית החומש, אנו נמצאים בעמדה שבה אפשר למצוא פתרונות חיוביים לבעיות אלו; פתרונות שישימו את החינוך בבריטניה לא רק בלב מהפכת החינוך, אלא בחוד החנית של הדיון על תפקידם של שירותים ציבוריים בחברה המודרנית".

 "אינני רואה בלמידה מותאמת אישית מדיניות חדשה, אלא מימוש אוניברסלי של העקרונות והפרקטיקות ששירתו בעבר רק מעטים".

"אני אופטימי בנוגע למערכת החינוך, גם משום שכיום אפשר להתחיל לראות את תוצאות ההשקעה הרבה והטובה יותר בחינוך: 28,000 מורים יותר מאשר לפני שבע שנים; 100,000 יותר אנשי צוות מסייע; פס רחב ותקשוב; יותר חומרה ותוכנה; הוראה איכותית יותר. הדבר מעודד עוד יותר כשרואים לאן מופנות ההשקעות אלה, ואת התוצאות שמפיקים מהן תלמידים ומורים בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים בכל תחומי תוכנית הלימודים. ממוצע האיכות במערכת החינוך שלנו עולה, ואיתו עולה גם השוויון – וזה מאוד משמעותי. במילים פשוטות, למידה מותאמת אישית היא הדרך להעלות את האיכות וההוגנות במערכת החינוך שלנו. משמעות הדבר בשבילי היא פשוטה: מערכת חינוך התפורה לפי הצרכים, הנטיות והכשרונות של כל תלמיד ותלמיד. אינני רואה בלמידה מותאמת אישית מדיניות חדשה, אלא מימוש אוניברסלי של העקרונות והפרקטיקות ששירתו בעבר רק מעטים.

"שלושת היסודות הארגוניים היוצרים את המסגרת ללמידה מותאמת אישית הם:

• הענקת גמישות משפטית ופיננסית שתאפשר לבתי-ספר להגיע לתוצאות מוסכמות;
• מסגרת נטילת אחריות מתוחכמת יותר;
• שיתוף פעולה חזק.

"דיון זה הוא הרעיון, בה"א הידיעה, בתחום החינוך כיום. כשמשוחחים עם אנשים בבריטניה על למידה מותאמת אישית ומצליחים להתגבר על הז'רגון המקצועי, הם מתלהבים. כשהולכים לבתי-ספר שכבר מקיימים למידה מותאמת אישית כמו זו שאנו מכוונים אליה, מגלים כמה השראה היא מעוררת. אני מפציר בכם לא להפסיק את הדיון הזה ולקשור אותו לפרקטיקות היומיומית שלכם; שם מצויות נקודות החוזק של הלמידה המותאמת אישית. זו הסיבה שראש הממשלה השיק את היוזמה הזאת לפני יותר משנה, וזו הסיבה שהיא עדיין מצליחה כל כך".

 "חלק הארי של ההתאמה האישית עוסק בעצם בניהול עצמי ובלימוד עצמי".

להתמקד בדברים הגדולים

שינוי היחסים בין הלומד לספּק

צ'רלס לידביטר (Charles Leadbeater)

"התאמה אישית היא ההבנה, הזמן והמחשבה המוקדשים לשאלה מה האנשים שאנו משרתים בשירות הציבורי באמת רוצים. שורשיה של ההתאמה אישית נעוצים בחינוך, במוסר, במטרות החברתיות של האדם, בחיבור למוטיבציה הפנימית שאנו צריכים לשחרר באנשים כדי שילמדו באמת; ההתאמה האישית היא לעזוב את ההשקפה שחינוך משמעו עמידה וכפייה של סטנדרטים חיצוניים כדי להתאים לאמות מידה חיצוניות, ולהתחיל לעבוד על מוטיבציה פנימית ושאיפות.

"מדוע חשוב שאלה יהיו המטרות של מערכת חינוך כמו זו שלנו? לעתים קרובות מדי אנו חושבים על ניהול ומנהיגות במונחים של הנעה ודחיפה. אם עליך להעביר אבן מנקודה א' לנקודה ב', זה פשוט. אתה מרים את האבן וזורק אותה. כשאנו חושבים על ניהול יש לנו מנטליות של משליך אבנים.

"כעת, דמיינו שאתם מנסים להעביר ציפור מנקודה א' לנקודה ב'. אם ביליתם יותר מדי זמן בחברת יועץ הניהול הלא נכון, הייתם לוקחים את הציפור, קושרים אבן לכנפיה וזורקים אותה מנקודה א' לנקודה ב'.

"עכשיו, דמיינו שאתם צריכים להעביר להקת ציפורים מנקודה א' לנקודה ב'. הדרך היחידה לעשות זאת היא להציב מטרה שתמשוך אותם לנקודה ב'. אם אתם רוצים להפעיל מערכות מורכבות באופן יעיל, אתם זקוקים למטרות פשוטות ומלהיבות.

"התאמה אישית עוסקת בילד כמכלול, בבניית יכולת ורצון ללמוד בכל שדרות החברה. באמצעות שילוב שירותים למען הילד, חינוך ובריאות נוכל ליצור בסיס למערכת השכלה להמונים מסוג שעוד לא היה לנו. קשה ליצור התאמה אישית ללא אלמנטים של בחירה, אבל צריך לטפל בבחירה בזהירות, שכן היא עלולה להיות מנוצלת קודם כל על ידי החזקים ואסור שהיא תיהפך לחזות הכול – בחירה רבה מדי מובילה לחרדה, לבלבול ולהשתאות.

"כל העדויות במגזר הציבורי מצביעות על כך שבחירה מצליחה כאשר היא מתוכננת היטב ואינה נתונה לשיגיונות השוק. עלינו גם לשאול את עצמנו אם האמביציה להתאמה אישית גורמת לנו לחשוב מחדש מה צריכה להיות היחידה הבסיסית של החינוך. בית-ספר יחיד, קבוצת בתי-ספר, קבוצה של יסודיים לחוד ותיכונים לחוד או מעורבת בין שלבי הלימוד או בתוך שלבי הלימוד, והאם עליה להיות קשורה לשירותים למען הילד?

"חלק גדול מאג'נדת ההתאמה האישית בחינוך עוסק בניהול עצמי ובלימוד עצמי.

"למשל, חולה הסוכרת הממוצע מקדיש שלוש שעות בשנה לביקור אצל רופא, אך מקדיש אלפי שעות בשנה לניהול עצמי של מצבו. תוכניות לרפורמה בשירות הציבורי שמתמקדות בבחירת רופא משפחה או בקביעת תור מראש ישנו את מה שמתרחש באותן שלוש שעות, אך חשוב לאין שיעור לשנות את מה שמתרחש במהלך אותן אלפי השעות שבהן מנהלים חולי הסוכרת את עצמם באמצעות אספקה של קבוצות עזרה עצמית, קישור בין עמיתים, מתן ייעוץ, דיאטה וכלים טובים יותר. אם אנחנו מאמינים שחלק גדול מהלימוד נעשה בקהילות ובמשפחות מחוץ לכותלי הכיתה, אזי עידוד לניהול עצמי יכול להיות לא פחות חשוב מאשר מתן בחירה בתוך או בין ספקי ידע.

"לאחר שביליתי שנה-שנתיים בחלקים שונים של מערכת החינוך, אני מאמין שקיימת הזדמנות אמיתית. מתגבשת מחשבה נאורה יותר, מתחשבת יותר. לסיכום: לימודים מותאמים אישית, שאמורים לשנות את היחסים שבין הלומד לספק הידע; שותפויות יסוד, שאמורה לשנות את היחסים שבין בתי-ספר; שירותים למען הילד, שאמורים לשנות את היחסים בין בתי-הספר לבין שירותים אחרים לילדים; מערכות היחסים החדשות עם בתי-ספר, שאמורות לשנות את היחסים בין בתי-ספר למערכת כולה – אלו היסודות החשובים לשינוי המערכת ביחד.

"אפשר לדמיין שבשנת 2010 תהיה לנו מערכת חינוך הפועלת יותר מלמטה למעלה, המונעת באמצעות הערכה עצמית, שבה הפיקוח עוסק בשיפור ולא באכיפה, ששיתוף פעולה נתפס ככלי מובן מאליו לשיפור; מערכת חינוך אשר מעודדת את הילד ללמוד לקראת סטנדרטים מתוך המוטיבציות והשאיפות שלו ולא בגלל הגישה שבה נוקט בית-הספר.

"אך אני מניח שאינני צריך לדאוג בגללכם אלא בגלל משרד החינוך. היכולת שלנו לחטוף את הכישלון ממלתעות הניצחון היא כה גבוהה. המסע הזה לקראת מערכת חדשה עלולים להתפתח לכיוונים שונים. הנטייה לחזור למערכות הישנות ולשיטות העשייה הישנות היא עדיין חזקה מאוד. אחד הדברים החשובים ביותר שעלינו לעשות הוא להגיד למרכז מה עליו להפסיק כדי להפוך את המערכת הזאת למציאות, ולהתמקד בדברים הגדולים שהם יכולים לומר לכם לעשות, שיסייעו לכם לעשות את העבודה שלכם טוב יותר".      

לגדול לתוך זה

למידה מותאמת אישית היא רעיון בן זמננו

מאת: דין פינק (Dean Fink) יועץ חינוכי

 "זו הייתה ממש התגלות לראות את השינויים שהתרחשו בעשור האחרון".

 "למידה מותאמת אישית היא רעיון בן זמננו; זו הכרה בייחודיותו של האדם".

"זה עשור שאני מבקר בבריטניה, וזו התגלות של ממש לצפות בשינויים שהתרחשו בעשר השנים האחרונות, מאז 'הימים הטובים' של הטחת האשמות ועלבונות. כל אחד עם טיפת היגיון יודע שאי אפשר לגדל מנצחים בכך שתקרא להם מפסידנים. אבל עכשיו, כשאנחנו מדברים על לימודים מותאמים אישית,  אנחנו רואים דגש מסוג שונה לגמרי; והאמת, אני מאוד מתרגש מזה מפני שאני מדבר על כך כבר 30 שנה."

 דין משווה בין שיטות מנהל ציבורי ובין שיטות ניהול חדשות. הוא תוקף את מבנה בית-הספר התיכון הממוצע, מבנה שהיה גורם להנרי פורד להרגיש בנוח, מפני שהוא היררכי, ביורוקרטי ופועל בתפיסה של פס ייצור המתמקד בתהליך יותר מאשר במוצר.

"מנהיגים במאה ה-21 דומים לאדם בעל שלוש רגליים. רגל אחת במנהל הציבורי, מפני שרובם עדיין עובדים במבנה ביורוקרטי היררכי; רגל שניה בניהול ציבורי חדש, מפני שהם נאבקים במבחני תקן סדירים ובניהול המוסד; ורגל שלישית בקהילות לומדות, כשהם פועלים למקד מחדש את בית-הספר ואת הקהילה בלמידת התלמידים. האתגר למנהיגים ולחינוך הוא ללמוד כיצד לאזן בין שלוש הרגליים בלי ליפול על הפנים."

דין מתאר שלושה ממדים של רפורמה בחינוך ומעלה שאלות שחייבים לשאול בנוגע לכל רפורמה:

•  האם יש לה עומק, האם יש בה כדי לשנות היבטים מהותיים ולא שטחיים של הלימודים?
•  האם יש לה אורך נשימה, האם היא בת קיימא לאורך תקופות ארוכות?
•  האם יש לה רוחב, האם אפשר להרחיבה מעבר לכמה רשתות של בתי-ספר?

דין מתאר "רעב גדול" להכין את הילדים לא רק לפרנסה, אלא גם לחיים של תפקוד בחברה אזרחית.

"אני חושב שלמידה בהתאמה אישית היא רעיון בן זמננו. זו הכרה בייחודיותו של האדם – אנחנו לא מנסים לייצר ילדים בפס ייצור. משמעות הדבר היא עיצובם מחדש של בתי-הספר כך שיתאימו לתלמידים במקום מה שאנחנו עושים עכשיו – לכפות על הילדים להתאים למבנים הקיימים. זה אומר להתמקד בלמידה – למידה לעומק, למידה כדי להבין, למידה לצורך הפקת משמעות ומתן זמן לאנשים.

"תהיינה מהמורות ובעיות, לא כל דבר שקשור בלמידה מותאמת אישית אכן יצליח. אני מפציר בכם לא להיחפז עם הלמידה המותאמת אישית, ומחזק את ידיכם לחפש בעיות ולא פתרונות, לפתח משהו שיהיה שינוי מהותי ויהיה בר קיימא".

 "השינויים הדרושים לא יתרחשו בן לילה… הם לא יתרחשו כלל אם לא נתפוס את השור בקרניו".

מעצבים את העתיד

מאת: דיים פט קולרבון (Dame Pat Collarbone), מנהלת, צוות העיצוב מחדש הארצי

"עבורי השאלה הגדולה היא כיצד להכניס שינוי מוצלח ובר קיימא למערכת. אנו חיים בתקופה של פרדוקס, אך אני מאמינה שאנו עוברים ממערכת של תכתיבים ארציים, שבה אמרו לנו במשך שנים רבות מה עלינו לעשות, למערכת שבה אנחנו מובילים את הרפורמה ועלינו לנהל את המעבר כך שמספר הנפגעים לאורך הדרך יהיה מזערי.

"האתגרים של בתי-הספר לנוכח הרפורמה הם כיצד להקים ולקיים לאורך זמן קהילות לימוד שבאמת מתמקדות בלמידה. הדבר מצריך שותפויות ושיתופי פעולה. זה אומר לעבוד יחד כדי לעמוד באתגרי השינוי. כלומר, להיות בעלי סבלנות ומחויבות לעיצוב מחדש ולרפורמות המונהגות על ידי בתי-הספר.

"לרשת המנהיגות יש תפקיד חיוני. יש כאן הזדמנות גדולה באמת להשפיע באמצעות קיום דיאלוג בין הוגי דעות לבין שרים. השינויים הדרושים לא יתרחשו בן לילה, אך הם לא יתרחשו כלל אם לא נתפוס את השור בקרניו.

"עמיתים, זה הזמן של שינויים ואתגרים גדולים, אך יש כאן הזדמנות אמיתית להשפיע, לקחת את המטרות ולעצב את העתיד כדי להבטיח שכל ילד ילמד בבית-ספר שמונהג היטב ושכל מנהיג יהיה גם לומד".   

חלק שני: התאמה אישית ומנהיגות ממוקדת למידה

מבוא

למידה מותאמת אישית היא אחד הנושאים המובילים כיום בכל דיון על פיתוח ועל מדיניות החינוך הנוכחית. זהו מושג מרכזי בתוכנית החומש של הממשלה בנוגע לילדים ולתלמידים.

מטרתה לתת לבתי-הספר מודל משולב שיספק את הצרכים המגוונים של התלמידים, ועם זאת ישאף למצוינות לכולם. למידה מותאמת אישית נתפסת כאמצעי לשינוי חוויית הלימודים של ילדים מוחלשים, בהתאם לתוכנית "כל ילד חשוב" (DfES 2003), וככלי להעשרת לימודיהם של המוכשרים ביותר והמחוננים.

העקרונות המרכזיים מתוארים על ידי דיוויד מיליבנד (David Miliband) בכנס השנתי של רשת המנהיגות של המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) באוקטובר 2004 :

"האתגר המרכזי העומד בפנינו הוא הצורך ליישב את המתח בין מערכת אוניברסלית לבין צרכים אישיים, בין מצוינות להוגנות (…) התאמה אישית פירושה עבורי הוא פשוט ביותר: מערכת חינוך התפורה לפי הצרכים, תחומי העניין והנטיות של כל תלמיד ותלמיד".

היו שאפיינו את המעבר מחינוך אחיד לכל בקנה מידה גדול לגישה של למידה מותאמת אישית לצורכי הילד כלא יותר מאשר תגובה לגוף צרכני (במקרה של מערכת החינוך: ילדים והורים) תובעני וקולני. למרות זאת, השאיפה אכן מסמלת שינוי חשוב בתפיסה לקראת מיקוד בתלמידים ובלמידה ולא בספקי הלימוד, ובזכאויות בסיסיות לעומת פריסת משאבים. עם זאת, התאמת שירותים ציבוריים לצרכים אישיים – יהיו אלה שירותי חינוך או שירותים אחרים – היא משימה לא קלה, כאשר באופן מסורתי המערכת מאורגנת לספק שירותים באופן אוניברסלי.

רכיבי הליבה

המשרד לענייני חינוך ומיומנויות (DfES) זיהה עבור המודל חמישה מרכיבים הקשורים זה בזה. אף על פי שהלמידה המותאמת אישית נמצאת עדיין בשלבי פיתוח ועוד עבודה רבה לפנינו למציאת הדרכים שיאפשרו למנהיגי בתי-ספר לממש בהצלחה את מטרות ההתאמה האישית, חמשת המרכיבים אלה נראים מרכזיים:

1. ביצוע הערכת למידה ושימוש בעדויות ובדיאלוג כדי לזהות את צורכי הלמידה של כל ילד ואת הצעדים שיש לנקוט.
2. אסטרטגיות הוראה ולמידה שמערבות ומאתגרות באופן פעיל את התלמידים ומפתחות את יכולתם להתמקד במיומנויות הלמידה וביכולות שלהם כדי שיוכלו להיות אחראים להתקדמותם.
3. זכאות ובחירה קוריקולרית המאפשרת למידה לרוחב, רלוונטיות אישית ומסלולים גמישים.
4. גישות יצירתיות לארגון בית-הספר, שיאפשרו גישה ממוקדת-תלמיד המשלבת ביצועים עם רווחה וגישות הכלה עם הישגים.
5. שיתופי פעולה משמעותיים מחוץ לחדר הכיתה, הן כדי להעשיר את הלימודים והן כדי לתמוך בתלמיד במשמעות רחבה יותר. למשל באמצעות קשר בין בית-הספר לבית, עבודה מרובת סוכנויות, או שותפות של הקהילה.

שלושת המרכיבים הראשונים מתמקדים בפדגוגיה ובתוכניות לימודים, ואילו שני האחרונים מתייחסים לדרכים שבהן יכול בית-הספר ליצור סביבה ותרבות שמסירות מחסומי למידה ומאפשרות לכל אחד להיות מעורב ולהגיע להישגים.

חשוב לציין כי חמשת המרכיבים נתפסים כחלק משלם אחד, ולא כקבוצה של פעילויות נבדלות שאפשר לממש בנפרד.

דייויד הרגריבס (David Hargreaves), שעבד עם ארגון מנהלי התיכונים ועם התאחדות בתי-הספר הייחודיים, זיהה תשעה "שערים" שמגבירים בדרך זו או אחרת את חמשת מרכיבי היסוד במודל של המשרד לענייני חינוך ומיומנויות (DfES). תשעת השערים הם:

• הערכת למידה;    
• ללמוד ללמוד;
• קולו של התלמיד;
• טכנולוגיות חדשות;
• תוכנית לימודים;
• ייעוץ והדרכה;
• הנחייה;
• כוח אדם;
• ארגון.

קל לראות כיצד מתקשרים שערים אלה לחמשת המרכיבים העיקריים במודל של המשרד לענייני חינוך ומיומנויות (DfES) וכיצד הם מדגישים היבטים מסוימים בתוכם.

"התאמה אישית של חוויית הלמידה היא תהליך מקצועי מורכב וארוך טווח, לא מוצר מוגמר שניתן למסירה."
(Hargreaves, 2004).

אכן, אם נגשים את השאיפות שלנו, יהיו לכך השפעות עמוקות על הוראה, על הלמידה ועל הנהגת הלמידה.

   אם כך, מה הקשר בין למידה מותאמת אישית לבין מנהיגות ממוקדת למידה?

המעבר להתמקדות בתלמידים ובלמידה משתקף במאפיין אחר של ההתאמה האישית, והוא הדגש על שימוש בידע מחקרי על למידה כדי לקדם למידה אוטונומית ולפתח את יכולות התלמידים.

גם כאן יש אתגר. כשאנו שמים דגש על אוטונומיה, או על כך שהתלמידים הם האחראים ללימודיהם, אנחנו עלולים להתפתות לחשוב על התאמה אישית כעל אינדיבידואליזציה ­- אך לא זאת הכוונה. מרכיבי הלמידה המותאמת אישית, כפי שהוגדרו על ידי המשרד לענייני חינוך ומיומנויות (DfES), שואבים בבירור מעבודתם של קונסטרוקטיביסטים ושל מחקרים בסוציולוגיה קונסטרוקטיביסטית, שמקדישים תשומת לב  לתהליכי הלמידה, כולל אינטראקציות חברתיות, כשהתלמיד מעניק משמעות להתנסות האישית שלו, מקשר אותה להתנסויות קודמות וממשיך הלאה, ללמידה נוספת.

כמה מהתובנות שמציעים תחומי מחקר אלה כוללות:

• למידה היא תהליך אישי וחברתי כאחד, ומתייחסת להבנה ולהתנהגות;
• לימודים קודמים וגורמים סביבתיים הם ממדים חשובים של הלמידה ויש להביאם בחשבון;
• למידה דורשת מעורבות פעילה של התלמיד ויכולת לפקח, לבקר ולערוך רפלקציה על הלימודים;
• יכולת הלמידה איננה קבועה אלא יכולה להתפתח בתמיכת אחרים;
• דיאלוג המקדם מחשבה ביקורתית ומעורבות פעילה מצד התלמיד הוא מרכיב עיקרי של תהליך למידה אפקטיבי.

בערכה הראשונה של  מנהיגות ממוקדת למידה דנים כמה מחברים – כגון קונר (Conner), פולרד
(Pollard), ווטקינס וויליאמס (Watkins and William, 2004) – באופן מקיף יותר ברעיונות אלה ובהשלכות שלהם על מנהיגי בתי-ספר. הערכה השנייה מציעה כמה טקסטים כאלה. ברור שהרעיון של לימודים מותאמים אישית, או התאמה אישית של החוויה הבית-ספרית, מציעה מודל למנהיגים ממוקדי למידה הבנוי על העדויות הרבות שקיימות כיום בנוגע לשאלה כיצד ללמוד להתמקד בהיבטים קריטיים של למידה והוראה.

מנהיגות של למידה מתייחסת ליותר מאשר לתהליכי הוראה ולמידה, כפי שמופיע במאמר המבוא לערכה הראשונה של מנהיגות ממוקדת למידה שנכתבה על ידי ג'ף סאותוורת (Geoff Southworth, 2004). הוא מסב את תשומת הלב לצורך במערכות ובתהליכים שישלימו ויחזקו את איכות הלימודים. התאמה אישית מחדדת זאת עוד יותר. הדרישה לעיצוב תוכניות לימודים גמישות יותר שיכולות לתת מענה לצרכים החדשים של אזרחי המאה העשרים ואחת; לארגון בית-ספר המאפשר לתלמידים הכוונה עצמית גדולה יותר; ולהסדרים המסתמכים על משאבים שמעבר לכיתה, במטרה לחזק את ההתנסויות וההזדמנויות של כל התלמידים, ללא קשר להתנסויות או לנסיבות קודמות, יש השלכות מרחיקות לכת עבור מנהיגי בתי-ספר.

אם, כפי שאמר צ'רלס לידביטר בכנס השנתי של רשת המנהיגות הארצית באוקטובר 2004, "החלק הארי של אג'נדת ההתאמה האישית בחינוך ובחברה בכלל עוסק בעצם בניהול עצמי ובלימוד עצמי" וכן "במעבר מההשקפה שחינוך משמעו עמידה בסטנדרטים חיצוניים כדי להתאים לאמות מידה חיצוניות, לעבודה על מוטיבציה פנימית ושאיפות", תהיה זו טעות לחשוב על למידה מותאמת אישית כעל רשימת מטלות בת חמישה סעיפים שצריך לסמן "וי" על כל אחד מהם. נהפוך הוא, מנהיגי בתי-ספר הנמשכים לרעיון של עבודה על מוטיבציות ושאיפות יזהו את הצורך ההולך וגובר להתמקד בלמידה, ככל שהיחסים בין התלמידים ובין ספקי הידע הולכים ומשתנים, וככל שהתהליך המורכב של התאמה אישית של חוויית בית-הספר הולך ומתפתח.

עם זאת, מורכב ככל שיהיה, קיים כבר מידע זמין ומגוון על אודות התהליך. יחידת החידושים של המשרד לענייני חינוך ומיומנויות (DfES) ריכזה באתר שלה כמה חקרי מקרה של בתי-ספר; רשת המנהיגות של המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) מעסיקה עשרה עמיתי מחקר שחוקרים מגוון של אסטרטגיות מוצלחות, ומפעילה את הרשתות האזוריות שלה למנהלי בתי-ספר כדי שיחלקו ברעיונות ופרקטיקות; ארגון מנהלי בתי הספר התיכוניים (SHA) וקרן בתי-הספר הייחודים פועלים יחד על תשעת ה"שערים" שזיהה דייויד הרגריבס; והערכה השנייה של מנהיגות ממוקדת למידה שהוציא המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) מספקת חומרים רלוונטיים, כולל מידע על הערכת למידה.     

ביקורת עצמית לבתי-ספר

כמה שאלות לדיון ולמחשבה

השאלות הבאות עשויות לסייע בדיונים על הדרכים שבהן מציב בית-הספר או קבוצת בתי-ספר את התלמיד במרכז, וצעדים נוספים שאפשר לנקוט כדי לקדם עוד יותר את הלמידה המותאמת אישית.

• חשבו על שלושה תלמידים בחלקים שונים של בית-הספר. אילו דברים נכונים אנו עושים עבור כל אחד  מהם בנוגע לשאיפות ולמרכיבי הלמידה המותאמת אישית?
• בנוגע לאותם שלושה תלמידים, מה עוד אנחנו יכולים/צריכים לעשות כדי להפוך את חווית הלימודים שלהם ואת החוויה הבית-ספרית לאישית? מה נמצא בעדיפות ראשונה?
• האם התאמה אישית משמעה לתת לתלמידים לבחור מה הם ילמדו או כיצד הם ילמדו? האם התשובה לשאלה תלויה בשלב בלימודים שבו נמצא התלמיד?
• במערכת מותאמת אישית, מה נחשב כלימודים? כיצד נוכל לזהות את סוגי הלימודים שמתרחשים מחוץ לכותלי הכיתה?
• אילו הזדמנויות אנו נותנים כדי לדבר על לימודים ולפתח את ההבנה והשפה שלנו על אודות לימודים? האם יש לנו מדיניות לימודים מוסכמת?
• עד כמה אנחנו בטוחים שהטמענו את הערכת הלימודים בכל הכיתות? כיצד אפשרנו לצוות ללמוד על הערכת לימודים ולפתח את המיומנויות שלהם בהערכת לימודים? כיצד אנחנו מפקחים על שיטות ההערכה?
• מה מקומה של "למידה חברתית" בבית-הספר שלנו, וכיצד אנחנו יכולים לפתח אותה?
• האם יש לנו שיטה שמבטיחה לימוד קבוצתי תוך שיתוף פעולה?
• האם יש לנו מספיק הנחיה/הדרכה לכולם? או לקבוצות ופרטים מסוימים?
• כיצד אנחנו מפתחים את היכולת לשאול ולהאזין?
• באילו אסטרטגיות אנו משתמשים, או יכולים להשתמש, כדי לפתח את יכולתם ואת ביטחונם של התלמידים ושל הוריהם להביע את בחירתם בקשר ללימודים?
• כיצד ומתי אנחנו מספקים מידע?
• כיצד אנו מערבים אותם בקבלת החלטות? כיצד אנו מספקים הזדמנויות למשא ומתן?
• למה אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים "זכאות"?
• היכן נוכל למצוא דוגמאות לבתי-ספר שהתמודדו בהצלחה עם הפן המעשי של בחירה קוריקולרית, וכיצד נוכל ללמוד מהם באופן הטוב ביותר?
• היכן כבר השפיע שיתוף פעולה מעבר לכותלי בית-הספר על תוכנית הלימודים שאנו מספקים?
• כיצד אנחנו יכולים להיבנות מהיתרונות וללמוד מהאתגרים?
• מה אנחנו עושים כבר כיום כדי לאפשר לתלמידים להשתתף בהבניית ובהעברת הלימודים שלהם?
• מה עוד אנחנו יכולים לעשות?
• האם לכל התלמידים יש הזדמנות שווה להשתתף או האם הדבר תלוי בגורמים מסוימים (כגון רמת הישגים, צורכי חינוך מיוחד וכיו"ב)?
• האם אנחנו יכולים להסתמך על העבודה הנוכחית שלנו עם קולות התלמידים?
• עד כמה אנו מכירים ושואבים מהביוגרפיה החברתית, התרבותית והרגשית של התלמידים בבית-ספרנו?
• באילו אסטרטגיות נוספות אנו יכולים להשתמש? 
• מה הן עדיפויות התקשוב שלנו לתמיכה בלמידה מותאמת אישית – מתן לימודים רצופים? תמיכה בהערכה עצמית והערכת עמיתים? פיתוח ניתוח ופתרון בעיות ויצירתיות? בניית רשתות לומדים?
• מה משמעותה של ההתאמה האישית להיררכיות המסורתיות והמבנים החבויים בתוך בית-הספר?  כיצד צריך להשתנות המבנה הארגוני של בית-הספר במערכת מותאמת אישית?
• מהם הסיכונים העיקריים במעבר למערכת מותאמת אישית, ומהי הדרך הטובה ביותר לניהולם?
• מהם המחסומים העיקריים וכיצד אפשר להתגבר עליהם?
• אם אנחנו רוצים להתמודד עם הבעיה ברצינות, איפה עלינו להתחיל?
• עם מי עוד אנחנו יכולים לעבוד?

ולבסוף, יש שאלות המתייחסות לחקיקה:

• כיצד אנחנו מקשרים את השלכות של הלמידה המותאמת האישית לעבודתנו על עיצוב מחדש של תפקיד המורה ושאר חברי הצוות ולתגובתנו לחוק הילדים, כולל היחסים שלנו עם סוכנויות אחרות?

הגם שיישום הלמידה המותאמת אישית הוא מורכב ביותר, המחויבות שהיא מבטאת לצורכי הפרט והמסרים השאפתניים שלה עוררו התלהבות נרחבת בקרב מנהיגי בתי-ספר, שרבים מהם כבר מנהיגים בתי-ספר ממוקדי למידה ורוצים לעבור ללימודים מותאמים אישית.

© NCSL – National College for School Leadership All rights reserved