בוחנים עבודת צוות

מבחן פיז"ה, שעיני כל העולם נשואות אליו, יכלול תחום חדש: מסרים מידיים.

כשעשרות אלפי נערים ונערות בני 15 בכל העולם התיישבו מול המחשבים כדי להיבחן במבחן של "התכנית הבין-לאומית להערכת תלמידים" (PISA), בסתיו 2015, הם נבחנו על קריאה, חשבון ומדע. הם גם התמודדו עם קבוצת שאלות חדשות ושנויות במחלוקת שנועדו לאמוד "כישורי פתרון בעיות בשיתוף פעולה". במקום לספק תשובה קצרה או הסבר ארוך, הנבחן נדרש לתעד תוצאות של משחקים, להרכיב תצרפים (פאזלים) ולערוך ניסויים בעזרת שותף וירטואלי שהנבחן יוכל לתקשר אתו על ידי הקלדה בתיבת צ'אט. אמנם תחום הבדיקה החדש עדיין ניסיוני, אבל הממונים בפיז"ה סבורים שתוצאות השאלות החדשניות האלה יעזרו לממשלות להכין את צעיריהן להשתלבות מוצלחת בכלכלה הגלובלית.

מבקרי היחידה אומרים שבפיז"ה נסוגו וחזרו לוויכוח ישן ונוקב בשאלה אם אפשר בכלל ללמד כישורים כמו מחשבה ביקורתית או שיתוף פעולה ואם אפשר ללמד אותם במנותק מתוכן לימודי.

בהתחשב בקצב ההתפתחות הטכנולוגית, בתי ספר מוכרחים להסתגל, והתחום החדש מעניק להם מתווה לכך, אומרת גֶ'ני בְּרַדשאו, מנהלת פרויקטים בכירה בפיז"ה, המפקחת על המבדק: "עבודה עם שותפים בלתי נראים, בייחוד דרך האינטרנט, תהיה מיומנות בסיסית הנחוצה להצלחה בקריירה. מקומות עבודה והעולם כולו יפעלו בדרך זו יותר ויותר."

זאת חריגה מן הדרך שבה נערך המבחן זה 15 שנה. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שיתוף־ פעולה של 34 מדינות המונחה על ידי התעשייה, מתאם את מבחני פיז"ה מאז ראשיתם בשנת 2000. מבחני פיז"ה בדקו עד כה את יכולתם של תלמידים להשתמש בקריאה, בחשבון ובמדע בתרחישים מעשיים. דירוגי פיז"ה והכותרות שהם מעוררים נעשו עד מהרה לתמרור אזהרה בעבור קובעי מדיניות האמונים על יכולת התחרות הבין-לאומית של מדינותיהם. מדרגי פיז"ה הזינו, לפחות במידה כלשהי, מאמצים לבצע כל מיני רפורמות בבתי הספר בארה"ב ובאירופה [וגם בישראל – העורכים]. הישגיה הבינוניים של ארה"ב בפיז"ה סייעו לנשיא ברק אובמה להתחייב ב-2009 שתלמידי ארה"ב "יעלו מאמצע הרשימה אל הקצה העליון שלה במדע ובמתמטיקה" בתוך עשור.

ענקיות הטכנולוגיה סיסקו, אינטל ומייקרוסופט, בעקבות דאגתן מכך שהפונים אליהן לקבלת משרה אינם כשירים לביצוע משימות הכרחיות, החלו ב-2008 לממן מחקרים משלהן בעזרת גוף הקרוי "הערכה והוראה של כישורי המאה ה-21" (ATC21S), כדי לזהות ולקדם את אותם "כישורי המאה ה-21". הכישורים האלה מוגדרים, פחות או יותר, כך: היכולת לחשוב באופן ביקורתי ויצירתי, לשתף פעולה ולהסתגל לשימוש המתפתח בטכנולוגיה בעולם העסקים ובחברה. במשך כמה שנים שכנעה ATC21S את פיז"ה להתחיל לבחון כמה מן היכולות האלה בקרב תלמידים בכל העולם ומצאה חוקרים באקדמיה שיספקו מסגרת מחקרית שתאפשר לבדוק כיצד לעשות את זה.

לפני שלוש שנים, הוסיפו בפיז"ה שאלות שהיו אמורות לבחון את המיומנויות בפתרון בעיות אצל בני 15 מכל העולם. (לפי פיז"ה התלמידים הסינים טובים בפתרון בעיות, הישראלים לא כל כך והאמריקנים במקום כלשהו באמצע.) כלכלה עולמית מקוונת, החליטו מתכנני המבחן, דורשת כישורים ספציפיים עוד יותר: פתרון בעיות בקבוצה המתקשרת באמצעות האינטרנט. ב-2015 בחנו בפיז"ה את המיומנות לפתרון בעיות בשיתוף־פעולה של תלמידים מ-51 מדינות.

מקצת שאלות המבחן מהנות ומקצתן מתסכלות. החוקרים ב-ATC21S אמנם סבורים שהכי טוב לבדוק פתרון בעיות בשיתוף־פעולה באמצעות בחינה בשיתוף אמיתי של נבחנים, אבל הנבחנים בפיז"ה שיתפו פעולה עם דמות וירטואלית ששמה אבּי. הנבדקים ואבּי אמנם יידרשו, למשל, למצוא מהם התנאים הטובים ביותר לדגים באקווריום כשהתלמיד הנבחן שולט בתנאים במים, בסביבה ובתאורה ואבּי שולטת במזון, במספר הדגים ובטמפרטורה. כדי למלא את המשימה על התלמיד להגיע להסכמה בדבר הדרך לפתרון הבעיה, להגיב לחששות, להבהיר אי הבנות, לחלוק מידע מניסיונות ולשלב בין התוצאות כדי להגיע לתשובה הנכונה.

מתנגדים רבים אומרים שהתחומים החדשים הם טעות חמורה. "האם יש קבוצה נבדלת של כישורים, כישורי פתרון בעיות בשיתוף־פעולה במקרה הזה, שאפשר להעביר אותם מתחום ידע אחד לאחר?" שואל טום לַאוולֶס, חוקר חינוך ממכון ברוקינגס. "האם פתרון של בעיה בידי שני ביולוגים זהה לפתרון של בעיה בידי שני היסטוריונים, או שונה ממנו? מחנכים פרוגרסיביים מאז ג'ון דיוּאי נצמדים לדעה שהם זהים, אבל אנחנו פשוט איננו יודעים שזה אכן כך."

מערכות חינוך שרוצות להכין את תלמידיהן לעתיד צריכות לעזור להם להגיע לשליטה במתמטיקה מסובכת, במדע ובכישורי שפה במקום להשקיע משאבים ברעיונות ערטילאיים.

ברדשאו מפיז"ה מודה שיש עדיין שאלות פתוחות בנוגע לתחומים החדשים, ועם זאת היא וחבריה לצוות חושבים שכדאי לעשות את הניסוי הזה. בשעה שחוקרים מפיז"ה עורכים מחקרי אימות ומכנסים קבוצות מיקוד על פתרון הבעיות בשיתוף־פעולה, אחרים כבר עובדים על חיל החלוץ הבא של פיז"ה. היא אומרת שעד 2018 ימצא הצוות שלה דרך תקפה למדוד "כשירות גלובלית".

מאחר שבמערכות החינוך מלמדים את מה שבוחנים, ה-ATC21S מתכונן לסימנים של אי נחת במדינות שידורגו דירוג נמוך ומציע סרטונים של שיעורים שבהם אומרים החוקרים שהמורים והתלמידים פועלים נכון. הארגון גם הפיק קורס פתוח מקוון גדול (MOOC) המכשיר מורים להכניס את פתרון הבעיות בשיתוף־פעולה לכיתתם. עד כה, נרשמו לקורס 30,000 מורים ורבע מהם סיימו אותו.

מתוך המאמר "בחינה מחודשת", סיינטיפיק אמריקן ישראל, פברואר 2016. מתפרסם באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ואורט ישראל.