כדי להגביר את המוטיבציה והעניין של התלמידים, צוות בית הספר בחטיבת ביניים אזורית ותיקה מחליט לעדכן את תכנית הלימודים ולכלול בה נושאי לימוד ערכיים. ההורים אינם רואים זאת בעין יפה.
נושאים במאמר
בחטיבת הביניים בבית הספר האזורי חוף כרמל כ-500 תלמידים וכ-80 מורים. בית הספר הוא בית ספר מצליח בעל מסורת מפוארת, השוכן בתוך נוף קסומים, בין בריכות דגים אל מול הים, באזור המוגדר כשמורת טבע.
היישובים באזור חוף הכרמל שהיו שותפים בבית הספר בתחילת דרכו בשנות ה-70' היו הישובים הקיבוציים. הקשר בין בית הספר, ההנהלה, המורים והמחנכים לבין ההורים כמעט לא היה קיים, מתוך אמונה מסורתית שרווחה בבית הספר היישובי, כי יש על מי לסמוך, הכל מתנהל כהלכה, ואין זה מתפקידם של ההורים להיות מעורבים בכל הקשור בבית הספר.
ברבות השנים גדל בית הספר, פתח את שעריו בפני כל יישובי חוף הכרמל, עבר לרשות המועצה האזורית, מנהליו שינו גישה ופיתחו פעילויות משותפות בין בית הספר לקהילה ובין בית הספר להורים, הוקמה מועצת הורים, ניתן עידוד למעורבות הורים והם גויסו לפעילויות שונות כחלק ממדיניות בית ספרית.
סיפרה לי רותי, מנהלת חטיבת הביניים: "כאשר השתתפתי בישיבות של מורים במקצועות הלמידה ספרות, תנ"ך ואזרחות, התוודעתי לאי הנחת שלהם מתכני הלימוד, מדרך ההוראה, מהשתתפות התלמידים ומסקרנותם וכמו כן שמעתי על רצונם לעצור, לחשוב ולהתבונן על מציאות זו. ומכאן עלה הצורך לפתח נושאי לימוד ערכיים ורלוונטיים, שבהם יבואו לידי ביטוי תהליך לימודי עצמאי ואקטיבי, סקרנותו של הלומד ובחירותיו.
אט-אט חל בבית הספר שינוי בתפקידם של המורים, וממוסרי תכנים הם הפכו למנחים. המטרה הוגדרה כלמידה תהליכית רב-שלבית המלווה בנקודות בקרה. התלמידים התבקשו להציג בסוף התהליך את הידע שצברו במהלך עבודות החקר בפני מליאת הכיתה באמצעות מצגת או תוצרים אחרים.
תכנון תהליך הלמידה המתחדש והנחיית צוותי המורים, נעשו על ידי צוות הפרויקט "אידיאה של תרבות" מאוניברסיטת תל אביב. הנושאים שנבחרו כתכנים לימודיים היו: התבגרות (4 שעות בכיתה ח', סמסטריאלי), מנהיגות (4 שעות בכיתה ח'), ותולדות המדינה (כיתה ט' לאורך כל שנת הלימודים).
בישיבות מועצת ההורים שהתכנסו בבית הספר בקביעות וכללו את נציגי היישובים באזור, הובעה התנגדות נחרצת לתכנית המוצעת, ונשאלו שאלות כגון, לשם מה דרושה התכנית? מדוע שעות לימוד רבות כל כך מוקדשות לנושאים האלו? והאם לימודי המתמטיקה והאנגלית לא ייפגעו? לדעת ההורים, שעות לימוד נוספות צריכות להתמקד במקצועות של בחינות הבגרות, שהרי הן העיקר!
ליאורה, יו"ר מועצת ההורים הוסיפה ואמרה שלדעתה בית הספר איננו תנועת נוער ולא מתנ"ס, ולכן אין בו מקום למקצועות למידה אלו. יתרה מזאת, לדעתה הנהלת בית הספר טעתה בהגדרת סדרי העדיפויות בתכניות הלימודים ובשעות הלמידה.
אחד מחברי מועצת ההורים איים כי בכוונתו לפנות להליכים משפטיים אשר יסייעו לו במאבק נגד החלטת בית הספר. רותי מנהלת חטיבת הביניים, דן מנהל בית הספר וחברי ההנהלה עמדו על שלהם, ניסו לשכנע את הנוכחים בצדקת החלטתם, והבהירו באופן חד-משמעי כי שיקולים המתקשרים לתוכנית הלימודים מהווים נושא פדגוגי-מקצועי מדרגה ראשונה, ועל מוסדות בית הספר בלבד להחליט בסוגיה זו. אין זה מתפקידם של ההורים לקבל החלטות בנושאים אלו, ומכאן הובהרו למועצת ההורים האבחנה והגבול בין מעורבות הורים, אשר היא חיונית וחשובה, לבין התערבות הורים בנושאים פדגוגיים מקצועיים, שעליהם ממונים מנהלי בית הספר והצוות החינוכי בלבד.
מאז זרמו מים רבים בירדן, ושיעורי התבגרות, מנהיגות ותולדות המדינה מתקיימים זה שנים רבות ומהווים מתוכניות הדגל העיקריות בחטיבת הביניים.
מקור
אלוני, ר' (2011). הורים מעורבים ומתערבים. בתוך: מקלו, קולו ותרמילו: רשימות משדה החינוך (עמ' 52-53). ירושלים: מכון אבני ראשה 2011
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
כל הכיתה, כל הזמן
האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
מעברים
שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.
אולי נספר קצת
סיפור על הכלתם מצד אחד והדחקתם מצד שני של קשיי השתלבות תלמידים במסגרת החינוכית. מטרתו לעורר דיון על אודות תפקיד המנהל והצוות החינוכי בכל הקשור ברווחת התלמיד וביחסים החברתיים בין כותלי הכיתה ובית הספר. אין כאן פתרונות אלא רק שאלות והצבת מראה מול היחסים בין המערכת לפרט. זהו כלי המיועד למנחים של קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות אלו וכן למנהלים שרוצים לגבש את עמדותיהם הבסיסיות על הכלת השונה ועל רווחת תלמידים בבית ספרם.
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.