מנהיגות מבוזרת (תמצית מחקר)

סקירת ספרות שביצעו בעבור המכללה הלאומית למנהיגות בבתי ספר נייג'ל בנט, כריסטין וייז ופיליפ וודס מן האוניברסיטה הפתוחה וג'נט הארווי מאוניברסיטת גלוסטרשייר. המכללה הלאומית למנהיגות בבתי ספר.

מטרת המחקר

​המושג "מנהיגות מבוזרת" הפך שגור בכתיבה ובשיח על מנהיגות בבתי ספר בשנים האחרונות. ואולם, האם ברורה משמעותו של מושג זה? אילו מחקרים נעשו בעניין יישומו והשפעתו? פרויקט זה ביקש לבחון אם יש למושג זה הגדרה מוסכמת ולסקור מחקרים אמפיריים בדבר מנהיגות מבוזרת בפעולה.

אופי המחקר

​לצורך כך בחנו מחקרים הקשורים במנהיגות מבוזרת וכן המשגות של מנהיגות הנוגעות בתחום זה. חיפוש מקיף בספרות הביא אותנו להתמקד בארבע תפיסות – מנהיגות מואצלת, מנהיגות דמוקרטית, מנהיגות מפוזרת ומנהיגות מבוזרת – ולבחור לצורך מחקר מפורט מאמרים וספרים שהתייחסו אליהן. הסקירה מתייחסת לתקופה מינואר 1996 ועד יולי 2002.

ממצאים עיקריים

1. מצאנו הסכמה מועטה על משמעות המושג "מנהיגות מבוזרת". במקום זאת, מצאנו כמה פרשנויות שונות למנהיגות, החולקות מאפיינים מסוימים שניתן לקבצם לכדי פירוש אפשרי של המושג.
2. כמעט שאין מחקרים אמפיריים העוסקים במנהיגות מבוזרת בפעולה, אם כי מצאנו כמה מחקרים אמפיריים הנוגעים לפרשנויות שבדקנו. בפרט, ניכר חוסר מידע אמפירי בדבר יעילותה של המנהיגות המבוזרת בכל הנוגע להישגי התלמידים.
3. רצוי להתייחס אל מנהיגות מבוזרת לא רק כאל טכניקה או כאל יישום נוספים של מנהיגות, אלא, באותה מידת חשיבות, כאל דרך של חשיבה על מנהיגות. אם נבין אותה בדרך זו, היא תאתגר הנחות עכשוויות רבות הנוגעות לטבעה של המנהיגות ולטבעה של הקהילה שבמסגרתה היא מתרחשת.

בהמשך הסקירה נדון בנושאים האלה:

1. המאפיינים שאותם אנו מזהים כקושרים יחדיו את ההשקפות בנושאי מנהיגות שחקרנו ושאפשר לכנותה מנהיגות מבוזרת.
2. ההיבטים של המנהיגות והקשרה אשר לדעתנו ראוי לשקול כאשר חושבים על מנהיגות מבוזרת.
3. כמה השלכות של מחקרנו על מחקר ועל פיתוח מקצועיים.

ממה מורכבת מנהיגות מבוזרת?

זיהינו שלושה מאפיינים אשר קשרו יחדיו את המאמרים הנוגעים לארבע הגדרות המנהיגות:  

1. מנהיגות מבוזרת אינה משהו ש"מפעיל" יחיד "על" אחרים, או מערך של פעולות יחידניות שבאמצעותן תורמים לקבוצה או לארגון. מנהיגות מבוזרת היא מה שפיטר גרון (Peter Gronn) מכנה "תכונה מתהווה של קבוצה או רשת של יחידים" שבתוכה "מאגמים" החברים את מומחיותם. "פעולה מתואמת" זו בין בני אדם הפועלים יחדיו מתרחשת במסגרת דפוס של יחסים בין-אישיים ומובילה למצב שבו כמות האנרגיה הנוצרת גדולה מסך הפעולות היחידניות. מנהיגות מבוזרת היא, אם כן, פעילות קבוצתית המתרחשת באמצעותן ובמסגרתן של מערכות יחסים, ולא בפעילות יחידנית. היא מתהווה ועולה ממגוון מקורות, התלויים בנושא או בבעל המומחיות או היצירתיות הרלוונטיות.
2. מנהיגות מבוזרת מניחה כי מספר האנשים המעורבים בפעילות מנהיגותית רב יותר מזה שאפשר היה להניח באופן מסורתי. הקבוצה שבמסגרתה מתפתחת הפעילות המנהיגותית ה"מתואמת" איננה צריכה להיות מוגבלת לקבוצה מצומצמת של אנשים המחזיקים בתפקידים פורמליים בכירים. הספרות שסקרנו העלתה את סוגיית "גבולות המנהיגות", כלומר עסקה בשאלה אילו יחידים או קבוצות צריכים להיות מעורבים בפעילות מנהיגותית בארגון או במחלקותיו, אך לא סיפקה תשובה ברורה על כך. עם זאת, הוטלו ספקות ברורים באשר להצמדה המסורתית של תפקידי מנהיגות, באופן בלעדי, לתפקידים דוגמת ראש מחלקה או עוזר מנהל.
   בהקשר זה התעוררה שאלה נוספת, ייתכן שמעוררת מחלוקת אף יותר מקודמתה: מהם גבולות הקהילה שבמסגרתה מנהיגות נחשבת מבוזרת? בעוד שרוב הספרות שסקרנו דנה במנהיגות מבוזרת בהתייחס לסגל ההוראה – או במקרים שמחוץ לתחום החינוך בהתייחס לסגל המקצועי – הרי שיש גם חברים אחרים בקהילת בית הספר. כוונתנו בייחוד לאוכלוסיית התלמידים. האם יש למשוך קבוצה זאת אל תוך קבוצת המנהיגות?
3. מנהיגות מבוזרת רואה תחומי מומחיות מגוונים כמבוזרים מאוד בין אנשים רבים. משיכת אנשים רבים אל תוך קבוצת מנהיגות פוטנציאלית מאפשרת פיתוח יזמות המגיעות מכל רחבי הארגון. לאחר מכן היא מאפשרת את אימוצן, את התאמתן ואת שיפורן בידי אחרים, כחלק מתרבות של תמיכה ואמון.

נושאים לניתוח כאשר שוקלים מנהיגות מבוזרת

שלושת המאפיינים האלה של מנהיגות מבוזרת מעלים כמה סוגיות חשובות כאשר שוקלים  לפתח וליישם מנהיגות מבוזרת.

1. שליטה מול אוטונומיה

בתפיסות מסוימות של מנהיגות מבוזרת מטרות וערכים נקבעים כהצהרות רשמיות שאינן נתונות למשא ומתן על ידי אנשי סגל בכירים החייבים, פורמלית, לתת דין וחשבון לגורמים חיצוניים דוגמת מועצות מנהלים או רשויות חינוך מחוזיות. תפיסות אחרות מדגישות מתן אוטונומיה רחבה יותר לאלו התורמים למנהיגות. בכך נכללת לעתים גם היכולת לבקר, ואולי אף לתקן, את הצהרת הערכים של בית הספר. מנקודת מבט זו, ערכים שאינם עומדים למשא ומתן נובעים מהחלטות כלל-ארגוניות ואינם תוצר הנכפה מטעם גורמים חיצוניים.

2. מבנה ארגוני אל מול פעולה יחידנית

תפיסות מסוימות של מנהיגות מבוזרת מדגישות את יצירת המבנה הארגוני של המנהיגות, בעוד תפיסות אחרות מדגישות את ההשקפות, את המניעים ואת מה שמכונה לעתים "התאוריות השימושיות" של חברי הארגון. לדעתנו, שני ההיבטים ראויים לתשומת לב. עם זאת, פיתוח מנהיגות מבוזרת עשוי לדרוש תחילה את הדגשת הצורך בשינוי מבני, בייחוד במקרים של יזמות שמקורותיהן חיצוניים או נכפים מלמעלה (ראו לעיל).

3. ההקשר החברתי והתרבותי

ההקשר החברתי והתרבותי הוא בעל חשיבות רבה. הוא יכול להשפיע לחיוב כך שייווצרו תנאים בני קיימא שבמסגרתם תשגשג המנהיגות המבוזרת, ולחלופין הוא עלול להשפיע לשלילה. ההיסטוריה התרבותית של ארגון עלולה לשמש גורם עיקרי ליצירת נסיבות שבהן הניסיונות להשיג השתתפות רחבה יותר או ליצור ערכים של אמון ושיתוף פעולה יובילו דווקא לאדישות מצד הסגל או חברי הקהילה המעורבת ואפילו יעוררו את התנגדותם. ממחקרים שעסקו בתרבויות לא מערביות עולה כי ערכים חברתיים רחבים יותר ממלאים גם הם תפקיד מכריע בהקשר זה. הדבר מעלה במפורש את השאלה: האם מנהיגות מבוזרת אפשרית בחברה בעלת סדר היררכי?

4. מקורות שינוי חיצוניים מול מקורות שינוי פנימיים

ישנם כמה מקורות היכולים להמריץ פיתוח מנהיגות מבוזרת. לחצים חיצוניים ומדיניות חיצונית עשויים לחולל שינוי ארגוני, אם כי ההיקף שבו הללו יובילו למנהיגות מבוזרת יושפע מערכי היסוד של קהילת בית הספר. יזמות המוצנחות מלמעלה שמקורן במנהיגים פורמליים בכירים דוגמת מנהל או מנהלת כריזמתיים עשויות לתרום לפיתוח מנהיגות מבוזרת. לכאורה מדובר בסתירה, אולם אם אנו מתייחסים למנהיגות מבוזרת כאל פעולה מתואמת באמצעות מערכות יחסים, הרי שהדבר מתיר קיומם של שותפים חזקים יותר או חלשים יותר במערכות יחסים אלו, וכן קיום פערי כוחות בין החברים. אין הדבר מניח כי יזמות המוצנחות מלמעלה מביאות באופן הכרחי ומחייב לקיום מנהיגות מבוזרת. יזמות הנובעות מלמטה, מתוך הקהילה הארגונית, לעתים קרובות בתגובה לדרישות מדיניות מטעם ארגון מקצועי, יכולות גם הן ליצור אקלים שבמסגרתו מתפתחת מנהיגות מבוזרת. יזמות מסוג זה מפעילות לחץ על הסגל הבכיר להכריע אם להגיב לשינוי תרבותי שכזה או אם להיאחז בהסדרים קיימים.

5. מנהיגות עמדתית מול מנהיגות לא פורמלית

מנהיגות מבוזרת כוללת יזמות מנהיגות שבהן מעורבים אלו המחזיקים בעמדות מנהיגוּת פורמליות (עמדתיות) ויוזמות מצד גורמי מנהיגוּת לא פורמליים. יוזמות מוצנחות מלמעלה עשויות לזהות יחסי כוחות לא פורמליים בארגון, אך סביר להניח כי כוחות אלו ישולבו בדרך כלשהי במסגרת המבנה הפורמלי. ישנה סבירות גבוהה יותר כי יזמות הנובעות מלמטה יינקטו מצד יחידים וקבוצות הנתפסים כמנהיגים בעיני עמיתיהם, הפועלים דרך רשתות של מערכות יחסים לא פורמליות. יזמות כאלה עשויות לתבוע מן הסגל הבכיר התאמה מעמיקה יותר של דרכי הפעולה, כדי להשיג התאמה מוצלחת בין הסדרי המנהיגות הפורמליים לבין אלו הלא פורמליים. זאת משום שישנה סבירות גבוהה יותר כי יזמות הנובעות מלמטה יאתגרו את מה שנתפס בעיני חברי הסגל הבכיר כערכי מפתח של בית הספר וכ"אופן הפעולה המוצלח ביותר" יותר מאשר יזמות המוצנחות מלמעלה.

6. חשיבות הספרות העוסקת בצוותים

חלק ניכר מספרות זו מדגיש את הדרך שבה חברי צוות יחידים צריכים לחלוק הבנה משותפת של מטרות הצוות ודרכי פעולתו. תפיסה זו עולה בקנה אחד עם קריאתנו למנהיגות מבוזרת, ובפרט לנוכח הדגשתו של גרון ולפיה מנהיגות מבוזרת היא פעולה מתואמת המתבצעת דרך מערכות יחסים. כל צוות נדרש לקבוע מטרה משותפת ודרכי פעולה מוסכמות, אם ברצונו להצליח. צוותים פועלים באופן המוצלח ביותר באווירה פתוחה ובאקלים ארגוני תומך המאפשרים לבסס את היחסים בין הקבוצות ובתוכן על אמון הדדי ועל תקשורת פתוחה.

7. צורות ממוסדות של מנהיגות מבוזרת אל מול צורות ספונטניות

מבנים של צוותים ושל ועדות יכולים ליצור תבנית ממסדית וארוכת טווח של מנהיגות מבוזרת. עם זאת, היבט מרכזי בספרות שאותה חקרנו מדגיש את המנהיגות הגמישה, הנסמכת על מומחיות מיידית ולא על מעמד, והמופעלת באמצעות קבוצות הנוצרות אד-הוק היכולות להתקיים בצד הראשונות, ולא באמצעות קבוצות הנוצרות באופן פורמלי. עניין זה מדגיש אפוא את הצורך במערכות יחסים המבוססות על אמון ועל תמיכה הדדיים. נוסף על כך הוא מטשטש את האבחנה העוברת כחוט השני בספרות הקונבנציונלית בין "מנהיגים" לבין "מונהגים".

8. יישוב סכסוכים

בדיוק כפי שצוותים יעילים זקוקים למנגנונים ליישוב סכסוכים, כך מנהיגות מבוזרת בפעולה. אולם, ייתכן שמנגנונים אלה יידרשו לפעול על פני תחומים רחבים הרבה יותר מן התחומים שבהם הם פועלים במסגרת מחלקות או צוותים אד-הוק שהוגדרו למטרה מסוימת. טבעם של אמצעים אלה ליישוב סכסוכים ישתנה בהתאם למקור יזמת המנהיגות המבוזרת ובהתאם למידה שבה מנהיגים בכירים מסוגלים "לוותר" על שליטתם המקיפה.

סיכום המאפיינים והנושאים

אנו טוענים כי מנהיגות מבוזרת פירושה:

• תפיסת המנהיגות כנובעת מן הדינמיקה בין מערכות היחסים הבין-אישיות (מאפיין מתהווה של הקבוצה) ולא רק כפעולה יחידנית. 
• אמון ופתיחות כבסיס ליחסים בין-אישיים.
• "הענקת מרחב פעולה" מצד חברי הסגל הבכיר ולא רק האצלת סמכויות.
• הרחבת גבולות המנהיגות כך שיכללו לא רק את קהילת ההוראה בבית הספר אלא גם קהילות אחרות. באופן זה תיווצר תרבות צוותית בכל רחבי בית הספר.
• לא חיוב וציווי התקיימותה של המנהיגות המבוזרת אלא הצמחתה דרך הפעולות המתואמות של קבוצות באמצעות מערכות היחסים הבין-אישיות ביניהן.
• הכרה במומחיות ולא במעמד פורמלי כבסיס לתפקידי מנהיגות במסגרת קבוצות.
• תפיסת המנהיגות כגמישה ולא כממוקמת בעמדות או בתפקידים פורמליים, בניסיון לטשטש את האבחנה בין "מנהיגים" לבין "מונהגים".

כמה השלכות הנוגעות להתפתחות מקצועית בתחום המנהיגות

כמה השלכות הנובעות ממחקר זה נוגעות להתפתחות מקצועית במנהיגות בבתי ספר. רבות מהן כבר זכו להתייחסות כלשהי מצד ספקי התפתחות מקצועית (Continuing Professional Development), בייחוד באמצעות תכניות השתלמות וקורסים ממושכים, אך מן הראוי להציגן גם כאן.  

• יש להרחיב את היקפן ואת עומק השפעתן של תכניות מנהיגות ופיתוח מקצועי אף מעבר לדרג מנהיגי הביניים. על תכניות אלו לכלול את הרכיבים הבאים לפחות: הגדרת רעיונות בסיסיים במנהיגות ובניהול; פיתוח עבודת צוות, ובמסגרת זאת הדגשת הצורך ביישוב סכסוכים; זיהוי קהילת המנהיגות, ובכלל זה מגוון רחב של משתתפים מדרגות היררכיה רבות, כולל תלמידים וחברי הקהילה החיצונית של בית הספר; הפעלת המנהיגות הלא פורמלית במקביל למנהיגות הפורמלית ותוך כדי שיתוף פעולה עמה; יצירת תרבות בית ספרית התומכת במנהיגות מבוזרת, והדגשת הדרכים לפיתוח תרבות זאת.
• יש לספק הזדמנויות רבות יותר שיאפשרו לקבוצות, לצוותים ולקהילות שלמות בבתי הספר לעמוד במוקד התכניות להתפתחות מקצועית. כיוון שמנהיגות מבוזרת מגדירה מנהיגות כמאפיין מתהווה במסגרת קהילה ולא כפעולות של יחידים, הרי שעל כל חברי הקהילה להיות מעורבים בהתפתחות המקצועית הכרוכה בה.
• יסוד חיוני חייב להיות פיתוח כישורים גבוהים לעבודת צוות על בסיס כלל-ארגוני. חלק חשוב מיסוד זה תובע מן הסגל הבכיר להפנים ולקדם הגדרה שונה, גמישה יותר, הן של "מנהיגות" והן של "מונהגות", בייחוד בכל הנוגע לתפיסתם את עמיתיהם הזוטרים יותר.
• פיתוח מנהיגות חייב לכלול התייחסות לנושאים של תרבות ארגונית ושינוי ארגוני, כך שייווצר הֶקשר המאפשר את הטמעת המנהיגות המבוזרת. עניין זה מחזק את הצורך בכתיבת תכניות של התפתחות מקצועית המיועדות הן לכלל הקהילות הבית ספריות הן ליחידים. התערבויות כלל בית ספריות מכוונות שיפור עשויות לספק נקודת פתיחה ראויה לפעילויות מסוג זה.
• אף על פי שיש רק ראיות אמפיריות מועטות באשר לשאלה מהי "דרך הפעולה הטובה ביותר" ביחס למנהיגות מבוזרת, הראיות הקיימות מצביעות על תלות רבה בנסיבות. התפתחות מקצועית שתסייע ליחידים לנתח במדויק את אופיים של המצבים שעמם המנהיגים נדרשים להתמודד תהיה חלק חיוני מתכנית התפתחות מקצועית העוסקת במנהיגות מבוזרת.
• מנהיגות מבוזרת דורשת לקבל הכרעות ולקבוע סדרי עדיפויות לא רק בעניין מנגנוניה או מבני פעולתה, אלא גם, וביתר שאת, בעניין גבולותיה של קהילת המנהיגות ובעניין רמת האוטונומיה ורמת השליטה שבמסגרתה. אלו הם נושאים ערכיים מיסודם ועל הדיון בהם צריך למלא חלק עיקרי בתכנית התפתחות מקצועית העוסקת במנהיגות מבוזרת.

כמה השלכות הנוגעות למחקר בעניין המנהיגות המבוזרת

תכנית מחקר בעניין מנהיגות מבוזרת צריכה לבחון את הנושאים האלה:   

• אילו פעולות מנהיגותיות עשויות לתרום לפיתוחה ולקיומה של מנהיגות מבוזרת?
• מהם ההקשרים החברתיים והתרבותיים המאפשרים מנהיגות מבוזרת יעילה?
• כיצד מתמודדים בתי ספר עם התפתחות ספונטנית, אד-הוק, של מנהיגות מבוזרת?
• אילו מקורות שינוי הם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר ליצירת מנהיגות מבוזרת?
• כיצד משתלבת המנהיגות המבוזרת עם הגבולות השונים של המנהיגות, ואילו גורמים משליכים על מידת ההיתכנות וההשפעה של הרחבת מנהיגות מבוזרת הן בתוך קהילת ההוראה הן מחוץ לה?
• כיצד מתייחסות המנהיגות המבוזרת והמנהיגות המסורתית-יחידנית להישגי התלמידים? סוגיה אחרונה זו היא ככל הנראה שאלת המחקר המכריעה. ואולם, תחילה עלינו להבהיר כיצד נתפסת המנהיגות המבוזרת, ולהגיע למצב שבו אנו יכולים לוודא כי הטענות להפעלת מנהיגות מבוזרת אכן מבטאות היטב את המתרחש בשטח.  

© NCSL – National College for School Leadership. All rights reserved