שפה אחת ומיפויים אחדים – קריית החינוך 'דרור'

מבוא

נתאר לעצמנו מקרים שכיחים במציאות בית הספר: תלמידים מרובי כישורים ויכולות שמגרדים את תחתית סולם ההישגים, או כיתות שמכילות מספר רב של תלמידים בעלי יכולת לימודים טובה בהשוואה לכיתות אחרות, אך הישגיהן אינם עולים מעל הממוצע השכבתי והן בירידה לעומת השנה הקודמת וגם שנתיים קודם.

מה מוביל תלמיד, כיתה, מוסד שלם לממש את הפוטנציאל האישי והקבוצתי? מה עומד בדרך? איך יכול להיות שכיתה אחת בעלת פוטנציאל עצום מצליחה פחות מן הכיתה המקבילה לה, הבינונית ממנה מבחינת יכולות? מה מקור הפער המטריד שקיים לעתים קרובות בין הישגים ליכולות?

שאלות אלו העסיקו רבות את ד"ר אהוד מנור ואת אנשי צוותו בקריית החינוך הניסויית 'דרור'. בייחוד הטרידה אותם ההבנה שמגמת הירידה הזאת מאפיינת תלמידים רבים יותר ויותר. חברי הצוות שיערו כי מיצוי יכולות בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי, ההתנהגותי והתרבותי תלוי תלות מוחלטת באינטראקציה שבין הגורמים הללו בחייו של אדם. כלומר, התפקוד ברמתו הגבוהה הוא פועל יוצא של מצב אישי, חברתי ותרבותי מאוזנים. תפקוד מיטבי וממצה עשוי לקדם הצטיינות ומצוינות של ממש.

לאור הבנה זו הוחלט על אופי הניסוי השני [1] של בית הספר: "בואו נשאיר את ההישגים לשלב הבא של עבודתנו", הוצהר. בקריית החינוך 'דרור' קבעו שהתפקוד המיטבי הוא היעד הראשון לפעילות: "בית הספר צריך להתמקד בהעלאת רמת התפקוד של התלמיד והמורה בכל התחומים". אבל לפני שמתחילים לשפר ולתקן, החליטו, צריך לדעת איפה אנחנו עומדים. מיפוי הוא עניין הכרחי.

הצורך למפות את התלמידים ואת מצבם כולל את כל תחומי התפקוד: רגשי, לימודי וחברתי. איסוף מתמיד ודינמי של נתונים על התלמידים בבית הספר הוא הפעולה שאפשרה אחר כך להפוך את המידע לידע ולפתח את הזירות והדרכים לשיפור רמת התפקוד של כל תלמיד ותלמיד. ובבית ספר גדול כמו 'דרור', שבו 2,280 תלמידים, איסוף נתונים ומיפויַם הוא אתגר מורכב במיוחד.

שפה אחת ומיפויים אחדים

​לצורך ניסוי מהותי שכזה נדרש שינוי פרדיגמטי במטרות, במבנה, בתרבות הארגונית של בית הספר; ונגזר מכל אלו שינוי בפרקטיקות הבית ספריות. כדי ליצור שינוי פרדיגמטי כזה, המשימה הראשונה הייתה ליצור שפה משותפת לכל העוסקים בתפקוד: להגדיר מהו תפקוד, מה הם מצבי התפקוד בכל התחומים – ולתת להם שמות וסעיפי משנה. השפה המשותפת שימשה בסיס ומסגרת לפעולות מתמשכות של מיפוי דינמי של רמות התפקוד של התלמיד בכל התחומים. איסוף מתמיד ודינמי של נתונים וידע על התלמידים בבית הספר במסגרת השפה שפותחה הוא הפעולה שאפשרה אחר כך להפוך את המידע לידע ולפתח את הזירות והדרכים לשיפור רמת התפקוד של כל תלמיד ותלמיד.

בה בעת וגם אחר כך נעשה ארגון מחדש של זירות למידה, של אופני החינוך והטיפול הרגשי כדי לאפשר גמישות מרבית והיענות לצרכים של כל תלמיד ותלמיד בבית הספר.

תיאור המקרה הזה עוסק בשלב המיפוי המעמיק בלבד. [2] מטרתו לפרט את המושגים והאופנים הרלוונטיים למיפוי בתחומים השונים ובד בבד לתאר את התהליך ולהבין את העקרונות שבבסיסו.

המיפוי בכל תחומי התפקוד בוסס על סקלה בת ארבעה מצבים:   

1. בסיכון – התלמיד אינו מביע עניין או שהוא בעל גישה שלילית, בוחר שלא להתגייס. הישגיו ומצבו מעוררים דאגה ומסכנים את המשך התקדמותו. אתגר המערכת עם תלמיד כזה יהיה להכיל ולהחזיק אותו כמה שיותר, בחתירה לחילוצו ממצב המצוקה.
2. בקידום – התלמיד תנודתי מבחינת מוטיבציה, מתקשה לייצר מוטיבציה פנימית ועקבית, אך ישנם כוחות שאפשר לחזק בו. גם כאן המערכת בקריית החינוך הניסויית 'דרור' תשאף להכיל ולהחזיק את התלמיד, אבל גם לדרבן ולעודד את התקדמותו.
3. נורמטיבי – תלמיד העומד בדרישות בית הספר בתחום התפקודי הנמדד; תלמיד זה יזכה לדרבון מצד הצוות, ולפי מידת הרצון שיראה, ייפתחו לפניו דרכי לימוד ייחודיות או יזמוֹת חברתיות מתאימות.
4. מצוין – משתפר בקביעות; משתפר, הולך ומוכיח עצמאות בתור לומד וחבר במרחב הכיתתי, עושה מעל לחובה המוטלת עליו. תלמיד שכזה זוכה ליחס מאפשר.  

מיפוי לשיפור התפקוד בתחום ההתנהגותי

​לדברי מנהל בית הספר, ד"ר אהוד מנור, המורים והמחנכים ב'דרור' נאלצים להשקיע מאמצים רבים מאוד במאבק על נורמות ההתנהגות והתרבות הנדרשות בבית הספר, ושחיקת הסגל  רבה. אם כן, משימת שיפור התפקוד בתחום ההתנהגותי היא עניין קריטי. ההיערכות חייבת להיות מקצועית, ברורה ונחושה כדי להותיר אנרגיה להגשמת שאר המטרות החשובות בתחומים האחרים.

התפיסה במישור התפקוד ההתנהגותי שונה מזו שבמישור הלימודי: התחום הלימודי מתאפיין בגמישות רבה, התאמה לפרט ואי-הנשרה בגלל הישגים נמוכים; לעומת זאת, בתחום ההתנהגות, יש מדיניות של גבולות ברורים ונוקשים. אם תלמידים מפריעים לאחרים הפרעה נמשכת וחמורה ואף פוגעים בזולתם – מקפידים בבית הספר על נוקשות, על התחשבות בכלל ועל היעדר סובלנות לחציית קווים אדומים.

ב'דרור' מבחינים בין ארבעה רכיבים של ההתנהגות בבית הספר. התקנון הבית ספרי מצמיד לכל רכיב בהתנהגות את הערך שביסודו, את הרציונל שמאחוריו, ואת הנוהל הנדרש להתנהגות נורמטיבית בבית הספר.  

ואלה ארבעת הרכיבים:

• שמירה על שלום האדם וביטחונו – הימנעות מוחלטת מאלימות פיזית, מהטלת נפצים, משימוש בסמים ובאלכוהול, מנסיעה לבית הספר שלא בתחבורה ציבורית או בלוויית בני משפחה, מיציאה משטח בית הספר ומהיעדרות בלי אישור ועוד. תלמיד בסיכון עשוי להעמיד את עצמו ואת הזולת בסכנה דוגמת ייזום תגרות והשתתפות בהן, שימוש בסמים, צריכת אלכוהול, נהיגה בלי רישיון, איום על חברים וכו'. תלמיד בקידום עשוי להסתבך בתגרות ולהיגרר אליהן. תלמיד נורמטיבי יימנע מסיכונים מיותרים. התלמיד המצוין יערב גורמים אחראים בעת הצורך.
• שמירה על כבוד האדם – הימנעות מאלימות מילולית, מהשפלה ומהטרדה מינית, שמירה על הפרטיות ועוד. תלמיד בסיכון עשוי ליזום חרמות, להסית כנגד תלמידים אחרים ולהרבות בשימוש בקללות במהלך הפסקות ושיעורים. תלמיד בקידום עשוי לפגוע בחבריו בתדירות גבוהה. תלמיד נורמטיבי ינהג על-פי-רוב באדיבות ובנימוס. והתלמיד המצוין עשוי לתרום בפעולותיו לטיפוח כבוד האדם– בשיח ובעשייה במרחב הבית ספרי.
• התנהגות הולמת במקום ציבורי ושמירה על רווחת הכלל – שמירה על לבוש הולם, ניקיון ואסתטיקה, שמירה על רכוש הכלל ועוד. תלמיד בסיכון עשוי לבחור להשחית רכוש ציבורי, להתנהג בבוטות ובוולגריות גם לאחר שהעירו לו. תלמיד בקידום עשוי להשאיר אחריו פסולת או שלא לדווח על פגיעה ברכוש שהיה עֵד לה; לעתים רחוקות ינהג בבוטות – יצעק, יירק. התלמיד הנורמטיבי מתנהג כראוי במרחב הבית ספרי, שומר על חזות הכיתות ומכבד את הקיים. התלמיד המצוין יקפיד גם לתרום ולחדש למרחב הבית ספרי ולרסן התנהגויות פסולות. 
• כללֵי 'תלמידוּת' – הימנעות מאיחורים, מחיסורים בלתי מוצדקים ומהפרעה למהלך השיעור, הימנעות מהפרעה לאחרים ללמוד ועוד.  תלמיד בסיכון הוא נושר סמוי או גלוי; כאשר הוא נוכח הוא יוזם הפרעות כיתתיות, נוהג חוצפה וזלזול באופן קבוע, מפריע לעצמו ולאחרים ללמידה. תלמיד בקידום אינו יציב מבחינת נוכחות, מסתבך בקלות, מפריע הפרעות 'קטנות' ומוצא עיסוקים אלטרנטיביים בזמן השיעור. התלמיד הנורמטיבי בדרך כלל יהיה נוכח – יגיע בזמן, יהיה מרוכז בענייני למידה, לעתים אמנם יחרוג מהנורמות אך לא יפריע לכלל התלמידים. התלמיד המצוין יתמיד מאוד בענייני נוכחות; התנהגותו בשיעור תהיה לדוגמה ממש, ויש שיטרח לרסן התנהגויות פסולות בסביבתו.  

מקרא – נא לסמן את התפקוד במספרים על פי ההגדרות הכתובות במחוון התלמיד:

בסיכון – 1 ; קידום נמרץ – 2 ; נורמטיבי – 3 ; מצויין – 4

מיפוי התפקוד בתחום הלימודי

​בתחום הלימודי הוגדרו בבית הספר חמישה תת-תחומים תפקודיים: 

• גיוס כוחות ללמידה – תלמיד בסיכון יפגין עייפות ואדישות במהלך השיעור וירבה להיעדר. תלמיד בקידום יתגייס חלקית ויישבר בקלות. תלמיד נורמטיבי יצליח על-פי-רוב להתגייס. תלמיד מצוין יהיה מגויס ללמידה מתמדת גם כשהוא לחוץ או מתקשה.  
• גילוי מעורבות בלמידה – תלמיד בסיכון אינו מעורב כלל בנלמד. תלמיד בקידום יכול להיות אדיש באותה מידה שבה הוא יכול להיות מעורב בחומר, תלוי עד כמה הצליח המורה לסקרן אותו; הוא יתקשה למצוא עניין פנימי. התלמיד הנורמטיבי יהיה מעורה ומעורב. התלמיד המצוין גם ייזום ויסייע לאחרים.
• גילוי עצמאות בלמידה – תלמיד בסיכון הוא לומד תלותי הנדרש לתיווך רב של מורה. התלמיד שבקידום יידרש לתיווך ברמה גבוהה וקבועה. תלמיד נורמטיבי מתמודד באחריות על-פי-רוב עם חומרי הלמידה והמטלות גם בלי תיווך רב. תלמיד מצוין יהיה מסוגל ללמידה עצמאית ברמה גבוהה ומעמיקה.
• מילוי משימות – תלמיד בסיכון לא יטרח למלא משימות כנדרש. תלמיד בקידום ימלא את המשימות הנדרשות וכן את המשימות שקיבל על מנת לבסס את ידיעותיו ולהתקדם. התלמיד הנורמטיבי ימלא משימותיו כנדרש. מצוין יעמיק במיוחד במילוי משימותיו.
• יישום אסטרטגיות למידה – למידתו של תלמיד בסיכון מאופיינת באקראיות, בחוסר ארגון ובאי-יישום של אסטרטגיות. תלמיד בקידום מכיר את האסטרטגיות אך עדיין מתקשה בהתאמתן למצבים; אם הוא מקבל הדרכה וליווי, הוא מצליח. תלמיד נורמטיבי שולט באסטרטגיות הלמידה העיקריות ועל-פי-רוב משתמש בהן ביעילות. תלמיד מצוין שולט, מיישם ועל-פי הצורך יוזם אסטרטגיות למידה חדשות.  

לוח 2:  כך נראה החלק של התפקוד הלימודי בסיכום הרבעוני של מורה לאחת ההקבצות במתמטיקה בשכבת כיתות ט':

תפקוד לימודי

 מקרא – נא לסמן את התפקוד במספרים על פי ההגדרות הכתובות במחוון התלמיד:

בסיכון – 1 ; קידום נמרץ – 2 ; נורמטיבי – 3 ; מצויין – 4

מיפוי בתחום החברתי-אישי

​גם בתחום החברתי-אישי [3] זוהו רכיבי תפקוד אחדים: 

• מעורבות חברתית – תלמיד בסיכון עשוי לנוע כאן על הציר שבין 'מנותק', היינו תלמיד שמרבה להיעדר מפעילות פורמלית ובלתי פורמלית ובין 'מנהיג שלילי' – גורם המנצל את כוחו בכיוונים שאינם מקדמים את הסביבה. תלמיד בקידום ינכח אך יבחר בחוסר מעורבות או ייגרר אחר מנהיג שלילי. תלמיד נורמטיבי יבחר להיות מעורב בפעילות חברתית ותרבותית, יירתם ויסייע מפעם לפעם. תלמיד מצוין הוא מנהיג חברתי של ממש, יפעיל, ייזום ויוביל פעילויות לטובת התלמידים והקהילה.  
• מקובלות חברתית – תלמיד בסיכון מן הבחינה הזאת הוא דחוי או מנודה, חסר חברים, בודד ומורחק מחברת תלמידים; יש והוא סובל מהצקות ומפגיעות. תלמיד בקידום יהיה בעל חוג חברתי מצומצם, שלא מבחירה. תלמיד נורמטיבי יהיה בעל מעגל חברתי העונה על צרכיו ורצונותיו. תלמיד מצוין יהיה בעל מעגל חברתי רחב, בעל כוח בלתי פורמלי רב אשר בוחר להשתמש בהשפעתו החברתית לחיוב.
• תרבות ופנאי – תלמיד בסיכון יימנע מבילוי חברתי לעתים בשל התמכרות למדיה דיגיטלית או בגלל העדפה לתרבות פנאי סיכונית. תלמיד בקידום ישתתף במסגרות פנאי אך לא באופן רציף. התלמיד הנורמטיבי יתמיד במסגרת פנאי או תחביב אחד לפחות. תלמיד מצוין יתמיד בכמה  מסגרות פנאי משמעותיות, יהיה בעל מעגלים חברתיים שהתפתחו מפעולות הפנאי ויקדיש חלק מן הזמן הפנוי לטובת הקהילה. 

הטיפול בשיפור התפקוד החברתי מופקד בידי מחנך הכיתה, והוא שממפה את תלמידיו בעזרת מורי הכיתה. המחנך נעזר ביועץ השכבה להכנת תכנית לשיפור הכישורים החברתיים של תלמידים מסתגרים או החשופים לסיכון רגשי הנובע מדחייה חברתית. שיפור התפקוד החברתי האישי של התלמיד ועידוד התרומה לזולת נדונים ומטופלים בשיחות הפרטניות עם מחנך הכיתה.

לוח 3: כך נראה החלק של התפקוד החברתי-אישי בסיכום הרבעוני של מורה לאחת ההקבצות במתמטיקה בשכבת כיתות ט':

תפקוד חברתי איש

מיפוי בתחום הרגשי

על המיפויים הללו – בתחום ההתנהגותי, הלימודי והחברתי-אישי – אמונים כל המורים הפוגשים את התלמיד. צוות בית הספר בנה גם מחוון למיפוי רגשי. המחוון מכיל שמונה תחומים של סיכון רגשי המדורגים בארבעה מצבי תפקוד, ושמונה תחומים של חוסן רגשי המדורגים בחמישה מצבי תפקוד. יועצי השכבה הם שמדרגים את התלמידים לפי מצבי התפקוד, לאחר קבלת מידע מהמורים והמחנכים.

המחוון, מדגישים ב'דרור', לא נועד בשום אופן לקבוע אבחנות קליניות על תלמידים, אלא לשמש לאיתור קשיים רגשיים אצל תלמידים, כדי לבנות תכנית התערבות אישית שתקדם את רווחתם הרגשית. הוא משמש לאיתור תלמידים בעלי חוסן רגשי כדי לאפשר להם לתרום לזולתם ולעצמם וכן כדי לבנות את התכנית החינוכית-חברתית לשכבה על בסיס תחומי החוזק של התלמיד. כמו כן הוא מהווה בסיס להסקת מסקנות כלליות יותר לצורך תיאום תכנית הטיפול בתחום הרגשי בבית הספר. 

טבלה 4: דירוג תחומים ומצבי תפקוד של סיכון רגשי

טבלה 5: דירוג תחומים ומצבי תפקוד של חוסן רגשי

המחנכים משוחחים עם יועצי השכבה על מצבו הרגשי של התלמיד פעמיים בשנה. הם מדווחים ליועץ בעזרת רשימת ההתנהגויות המופיעות במחוון. הדיון מתמקד הן בתחומי הסיכון הרגשי הן בתחומי החוסן הרגשי.

יועצי השכבה מרכזים את הדיווח ומעדכנים את ההערכה על מצבו הרגשי של התלמיד. במקרה הצורך נבנית תכנית התערבות אישית על בסיס שיחות אישיות עם התלמיד, שיחות היוועצות עם הצוות החינוכי והמשפחה, התייעצות עם פסיכולוג בית הספר ושיתוף יתר הגורמים המטפלים מבפנים ומבחוץ.

צוות בית ספרי אחראי לקיום התכנית הטיפולית: שיחות אישיות, שיחות קבוצתיות, מפגשים משפחתיים מעקב וכן הלאה.

ממיפוי לעשייה

​הסכנה המוכרת בעבודה עם נתונים היא שלאחר איסופם והעלאתם לקבצים יישארו שם ככלי אין חפץ בו. העבודה עם נתונים בבית הספר 'דרור' איננה נשארת ברמת האיסוף ומילוי המחוונים. היא משמשת הבסיס לכל העבודה החינוכית בבית הספר.

לאחר שמצבי התפקוד הוגדרו והשתרשו בשפה המקצועית של 'דרור' נערך בית הספר לחלוקת הסמכות והאחריות ולקביעת נהלים לטיפול בכל תחום:

המורים מדווחים אחת לרבעון על מצב התפקוד של התלמיד בכל התחומים.

מחנכי הכיתות ממפים את התפקוד בתחום החברתי ובתחום ההתנהגותי.

מקשר השכבה [4] ממפה את השכבה ואחראי להיערכות בתחום הלימודי והחברתי.

יועץ השכבה ממפה את השכבה ואחראי לטיפול בתחום הרגשי והמשפחתי-סביבתי. לצורך זה היועץ מכין שני סוגי מיפויים לכל תלמיד: 'מיפוי עוצמה-חולשה' של הגורמים האישיים (רגשי, חברתי, קוגניטיבי, אקדמי) ו'מיפוי תמיכה-מצוקה' של הגורמים החוץ-אישיים (בית ספר, משפחה, קהילה ויישוב). היועץ מיידע את המחנכים והמורים ומנחה אותם כיצד להיעזר במקורות העוצמה והתמיכה של התלמיד וכיצד לעקוף את נקודות החולשה והמצוקה.

מנהלת החטיבה אחראית לבקרה של נוהלי העבודה של כלל החטיבה, ולאחריותה נתון הטיפול בתלמידים בסיכון.

מנהל בית הספר מעורב בטיפול בתלמידים בסיכון גבוה, בשיתוף גורמים מהרשות המקומית וממשרד החינוך.

העבודה צמודת הנתונים, על השפה שהיא מפתחת, מתבטאת בין השאר ביעילות של ישיבות ההערכה: המורים מוסרים למחנך מראש את מיפוי מצבי התפקוד של התלמידים בכל מקצוע. המחנך עורך את המיפוי הכולל של התלמיד ואת מיפוי הכיתה ומציג אותם בישיבה. מודיעים למורים מראש כי עיקר הישיבה יוקדש הפעם, למשל לתלמידים 'בקידום נמרץ'. המורים מתכוננים מראש. בישיבה נערך סיעור מוחין ומוצעת תכנית למצב תפקוד זה של אותם תלמידים. על תלמידים 'בסיכון' דנים לרוב באריכות בישיבה נפרדת בהשתתפות גורמים טיפוליים.

לוח 6: כך נראה סיכום הנתונים שסיפקו מורים מקצועיים על תלמיד אחד בתום ישיבה פדגוגית:

הערכה

​התקדמות ברמות התפקוד של התלמידים הפכה להיות אחד ממדדי ההצלחה של בית הספר 'דרור'. לצורך כך, 'יחידת ההערכה הבית-ספרית' מעבדת 'מדד התקדמות לפי רמות התפקוד' בכל תחום. כך למשל מורה יכול להעריך את הצלחתו לפי מספר 'בקידום-תלויי-מורה ומסגרת' בלימודים, שהיו בכיתתו בתחילת השנה לעומת סופה. מחנך יכול לבחון אם לאחר שלוש שנות חינוך עלה מספרם של ה'נורמטיביים-תורמים לאחרים' בכיתתו. מקשר שכבה יכול להציג לצוות החינוכי סיפורי הצלחה שאפשר ללמוד מהם. מנהל יכול לקבל פילוח של תלמידים 'בסיכון' ולעקוב אחר הטיפול בהם וכד'.

ובכל מקרה, האתגרים במרחב מרובה נתונים שכזה גדולים, מבהירה ההנהלה; למשל – לוודא שמורים לא חושבים על תלמידים במונחים מספריים מתייגים ומנציחים ("דן מ-ט4, אין מה לעשות אתו, הוא כזה 1"), אלא משתמשים בדירוג הכמותי בתור אבחנה שיש להבינה ולפעול בהתאם לה. לצורך הזה מתקיימות בבית הספר ישיבות שבהן מוצגים נתונים על תלמיד כלשהו בלי שמו, ובוחנים מה אפשר לעשות במצבו  ואיך אפשר לקדם אותו בכל התחומים התפקודיים. אתגר נוסף הוא להרבות מתווים וזירות כדי לאפשר מרחב גדול של צמיחה והתפתחות, למשל – לקדם לומד עצמאי למחולל למידה או תלמיד נורמטיבי למצוין. "אם תלמיד נשאר 'שתיים' זה אומר שלא עשינו את העבודה", מסכם המורה יגאל יעקובזון.

את הערכת התפקוד כפי שפורטה לעיל משווים בבית הספר לשקלול ההישגים העיוניים וליכולת המשוערת או הידועה [5] של התלמיד. אם הנתונים משלושת המוקדים הללו – תפקוד, יכולת והישגים עיוניים – מעידים על פער, "יש לנו עם מה לעבוד ואיך לקדם את התלמיד", אומרים אנשי הצוות החינוכי.

לסיכום, הנתונים נותנים תמונת מצב דינמית ודיפרנציאלית של מצבי התפקוד, ותמונה זו היא תשתית חיונית לארגון הלימודים ב'דרור' במסגרת של 'בית ספר גמיש-מותאם', המאפשר את מרב המגוון, הבחירה והניידות לתלמידים, ומתאים את עצמו התאמה מיטבית לצרכים של הפרט.

נספח: מחוון תפקוד תלמיד – כללי [1]

נספח: מילון מושגים

תפקוד הוא מושג רחב יותר מ'התנהגות' או 'למידה'. הוא תופעה מורכבת המושפעת מהידוּד (אינטראקציה) בין גורמים אישיים, חברתיים ותרבותיים. תפקוד הוא המכלול המביא אדם להסתגל לסביבתו ואף לשנותה (או להסתגר מפניה), להגיע לאיזון ולהרמוניה פנימית (או להימצא במתח פנימי), לחתור למיצויו של הפוטנציאל האישי ולהשיג את המְרב בכל התחומים (או להחמיץ ולהיכשל בכל אלה). התפקוד מתבטא בכל התחומים בבית הספר: הלימודי, החברתי, הרגשי, ההתנהגותי והתרבותי.

מצוינות היא מכוונות לשיפור מתמיד ההופכת לדפוס של אישיות, מובילה לתפקוד מיטבי ולאורח חיים ומתבטאת בהישג.

מצוינות מחייבת חזון ומלוּוָה בחתירה מתמדת להגשמתו. מבחינה אישית – מצוינות נובעת מהנעה פנימית ונשענת עליה במידה רבה. היא מלוּוָה ביושרה ובנטילת אחריות לתוצאות. אדם המאופיין במצוינות יתמודד עם כישלונות וילמד מהם, הוא יהיה יצירתי ופתוח ויפעיל חשיבה ביקורתית.

מבחינה חברתית-ערכית מצוינות מעוגנת במערכת ערכים ליברלית-הומניסטית. היא מאופיינת ברגישות חברתית. האדם המצוין מנחיל מרווחיו ומידיעותיו לחברה ולסביבה.

מיצוינות היא פיתוח ומימוש מרביים של הפוטנציאל האישי. 

בית ספר מגֻוון הוא בית ספר המציע לתלמידיו חלופות מגוונות בתכניות לימודים, בתכניות חינוכיות, במסגרות למידה, באופני למידה, בקצב הלמידה, ברמת הקושי של הלמידה וכו'. בית ספר הוא בית ספר מגֻוון יותר, ככל שרַב מספר החלופות בו וככל שהן שונות זו מזו.

היפוכו של בית ספר מגֻוון הוא "בית ספר אחיד"; הוא מציע לתלמידיו חלופה אחת בלבד בכל תחום ומצב.

בית ספר גמיש הוא: (1). בית ספר המשכיל לערוך את משאביו -– זמן מורה, זמן תלמיד, מספר התלמידים בכיתה, תכניות לימודים, מסגרות למידה וחינוך וכו' – כדי ליצור חלופות מגֻוונות. (2). בית ספר המאפשר לתלמיד ניידות בין החלופות. בית הספר גמיש יותר ככל שהוא מאפשר לתלמיד יותר אפשרות תנועה מחלופה לחלופה, עד סיום י"ב, בלי שיהיה בכך כדי להזיק לו.

היפוכו של בית ספר גמיש הוא "בית ספר קשיח"; בית ספר כזה אינו מַבנה את עצמו בגמישות ואינו מאפשר לתלמיד ניידות בין החלופות בו.

בית ספר מותאם הוא בית ספר גמיש-מגֻוון, המציע לכל תלמיד בכל עת את החלופה המתאימה לנטיותיו, ליכולותיו ולרמת תפקודו. בית ספר 'מגוון-גמיש-מותאם' הוא זירת התנסויות המותאמות לשיפור התפקוד של התלמיד – למיצוינות: מיצוי + מצוינות.  

 © כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה, ירושלים.