כדי להגביר את המוטיבציה והעניין של התלמידים, צוות בית הספר בחטיבת ביניים אזורית ותיקה מחליט לעדכן את תכנית הלימודים ולכלול בה נושאי לימוד ערכיים. ההורים אינם רואים זאת בעין יפה.
נושאים במאמר
בחטיבת הביניים בבית הספר האזורי חוף כרמל כ-500 תלמידים וכ-80 מורים. בית הספר הוא בית ספר מצליח בעל מסורת מפוארת, השוכן בתוך נוף קסומים, בין בריכות דגים אל מול הים, באזור המוגדר כשמורת טבע.
היישובים באזור חוף הכרמל שהיו שותפים בבית הספר בתחילת דרכו בשנות ה-70' היו הישובים הקיבוציים. הקשר בין בית הספר, ההנהלה, המורים והמחנכים לבין ההורים כמעט לא היה קיים, מתוך אמונה מסורתית שרווחה בבית הספר היישובי, כי יש על מי לסמוך, הכל מתנהל כהלכה, ואין זה מתפקידם של ההורים להיות מעורבים בכל הקשור בבית הספר.
ברבות השנים גדל בית הספר, פתח את שעריו בפני כל יישובי חוף הכרמל, עבר לרשות המועצה האזורית, מנהליו שינו גישה ופיתחו פעילויות משותפות בין בית הספר לקהילה ובין בית הספר להורים, הוקמה מועצת הורים, ניתן עידוד למעורבות הורים והם גויסו לפעילויות שונות כחלק ממדיניות בית ספרית.
סיפרה לי רותי, מנהלת חטיבת הביניים: "כאשר השתתפתי בישיבות של מורים במקצועות הלמידה ספרות, תנ"ך ואזרחות, התוודעתי לאי הנחת שלהם מתכני הלימוד, מדרך ההוראה, מהשתתפות התלמידים ומסקרנותם וכמו כן שמעתי על רצונם לעצור, לחשוב ולהתבונן על מציאות זו. ומכאן עלה הצורך לפתח נושאי לימוד ערכיים ורלוונטיים, שבהם יבואו לידי ביטוי תהליך לימודי עצמאי ואקטיבי, סקרנותו של הלומד ובחירותיו.
אט-אט חל בבית הספר שינוי בתפקידם של המורים, וממוסרי תכנים הם הפכו למנחים. המטרה הוגדרה כלמידה תהליכית רב-שלבית המלווה בנקודות בקרה. התלמידים התבקשו להציג בסוף התהליך את הידע שצברו במהלך עבודות החקר בפני מליאת הכיתה באמצעות מצגת או תוצרים אחרים.
תכנון תהליך הלמידה המתחדש והנחיית צוותי המורים, נעשו על ידי צוות הפרויקט "אידיאה של תרבות" מאוניברסיטת תל אביב. הנושאים שנבחרו כתכנים לימודיים היו: התבגרות (4 שעות בכיתה ח', סמסטריאלי), מנהיגות (4 שעות בכיתה ח'), ותולדות המדינה (כיתה ט' לאורך כל שנת הלימודים).
בישיבות מועצת ההורים שהתכנסו בבית הספר בקביעות וכללו את נציגי היישובים באזור, הובעה התנגדות נחרצת לתכנית המוצעת, ונשאלו שאלות כגון, לשם מה דרושה התכנית? מדוע שעות לימוד רבות כל כך מוקדשות לנושאים האלו? והאם לימודי המתמטיקה והאנגלית לא ייפגעו? לדעת ההורים, שעות לימוד נוספות צריכות להתמקד במקצועות של בחינות הבגרות, שהרי הן העיקר!
ליאורה, יו"ר מועצת ההורים הוסיפה ואמרה שלדעתה בית הספר איננו תנועת נוער ולא מתנ"ס, ולכן אין בו מקום למקצועות למידה אלו. יתרה מזאת, לדעתה הנהלת בית הספר טעתה בהגדרת סדרי העדיפויות בתכניות הלימודים ובשעות הלמידה.
אחד מחברי מועצת ההורים איים כי בכוונתו לפנות להליכים משפטיים אשר יסייעו לו במאבק נגד החלטת בית הספר. רותי מנהלת חטיבת הביניים, דן מנהל בית הספר וחברי ההנהלה עמדו על שלהם, ניסו לשכנע את הנוכחים בצדקת החלטתם, והבהירו באופן חד-משמעי כי שיקולים המתקשרים לתוכנית הלימודים מהווים נושא פדגוגי-מקצועי מדרגה ראשונה, ועל מוסדות בית הספר בלבד להחליט בסוגיה זו. אין זה מתפקידם של ההורים לקבל החלטות בנושאים אלו, ומכאן הובהרו למועצת ההורים האבחנה והגבול בין מעורבות הורים, אשר היא חיונית וחשובה, לבין התערבות הורים בנושאים פדגוגיים מקצועיים, שעליהם ממונים מנהלי בית הספר והצוות החינוכי בלבד.
מאז זרמו מים רבים בירדן, ושיעורי התבגרות, מנהיגות ותולדות המדינה מתקיימים זה שנים רבות ומהווים מתוכניות הדגל העיקריות בחטיבת הביניים.
מקור
אלוני, ר' (2011). הורים מעורבים ומתערבים. בתוך: מקלו, קולו ותרמילו: רשימות משדה החינוך (עמ' 52-53). ירושלים: מכון אבני ראשה 2011
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
תהליכים מקבילים בהדרכה אישית
'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.
אירוע בהדרכה – מנוף לקידום המודרך
כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.
שאילת שאלות בהדרכה האישית
שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.
"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.
שיקוף בהדרכה אישית למנהלים חדשים
שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.
מטפורות בהדרכה אישית
מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.
של מי הקונפליקט הזה? התבוננות מחודשת על תפקיד המנהלות והמנהלים בקונפליקט בין הורים לבית ספר
מדוע נוטים מנהלים ומנהלות להתערב במהירות בקונפליקט שנוצר בין מורות להורים ולטפל בו בעצמם? המאמר מציע הבנה של המניעים והשפעותיהם
ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.