הנהגת בית-ספר חוקר
מאת קרוליין שארפ, אנה אימס, דון סנדרס, קתרין תומלינסון
זמן קריאה: 13 דקות
מאמר זה מראה שהעיסוק במחקר מסייע למנהיגי בתי-ספר לפתח את בית-הספר שלהם ולהפוך אותם למקום מלהיב לעבוד בו. חוברת זאת מיועדת לסייע לכם להבין טוב יותר את העיסוק במחקר ולדמות כיצד הוא יכול לעבוד בבית-הספר שלכם.
נושאים במאמר
הקדמה
"בית-ספר חוקר הוא מוסד דינמי: הוא מחפש, מעלה שאלות ושואף להשתפר כל הזמן" (מנהל בית-ספר יסודי).
בחינת בתי-הספר חוקרים היא תוכנית מחקר ופיתוח שארכה שנתיים. במסגרתה עבדו חוקרים מהקרן הארצית למחקר בחינוך (NFER) עם שמונה בתי-ספר יסודיים ושבעה בתי-ספר תיכוניים בחמש רשויות מקומיות בבריטניה.
בשנת 2003 העלו גרהם הנדסקוב (Graham Handscomb) וג'ון מקבית (John McBeath) את הרעיון שבתי-ספר יכולים להיהפך לבתי-ספר חוקרים באמצעות הצבת העיסוק במחקר וחקירה "במרכז בית-הספר, בנקודת המבט שלו, במערכותיו ובפעילויותיו" (Handscomb and McBeath, 2003, 4). הם השתמשו בהגדרה של לורנס סטנהאוז (Lawrence Stenhouse, 1980) למחקר כ"חקירה שיטתית שנהפכת לנחלת הכלל".
המחקר שלנו מראה שהעיסוק במחקר מסייע למנהיגי בתי-הספר לפתח את בתי-הספר שלהם ולהפוך אותם למקומות עבודה מלהיבים. חוברת זו נועדה לסייע לכם להבין טוב יותר את המעורבות במחקר ולדמות כיצד זה יכול לעבוד בבית-הספר שלכם.
מהו בית-ספר חוקר?
זהו בית-ספר אשר:
- חוקר נושאים מרכזיים בנושאי הוראה ולימודים
- משתמש במחקר לפיתוח הצוות
- הופך נתונים וניסיון למידע
- מקבל החלטות על סמך עדויות
- מעודד קהילות לומדות
בית-ספר סנדון (Sandon) באסקס ביקש לחקור את השפעתה של תוכנית "מסלול מהיר" בת שנתיים עבור שלב מפתח 3. סגן המנהל ג'ון ברנפילד (John Branfield) אמר: "כשנכנסנו לתוכנית לא יכולנו לחזות את מלוא טווח ההשפעה שיהיה לה על העבודה". שמונה חברי סגל היו מעורבים בצוות המחקר, וההתלהבות שלהם באה לידי ביטוי במחויבותם להשתתף בפגישות, לאסוף מידע, לדון בממצאים ולשתף בהם אחרים. ג'ון מוסיף: "השמועה התפשטה כאש בשדה קוצים – היא חיזקה את המחויבות שלנו להשתמש במחקר כמרכיב חיוני בפיתוח ההוראה והלימודים שלנו".
מדוע כדאי להיהפך לבית-ספר חוקר?
"יש לא מעט עדויות המוכיחות שאנו מתקדמים יפה. כדי להשתפר עוד, עלינו להתרכז בשאלות איך ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. העיסוק במחקר מאפשר לנו להחיות מחדש את הזהות המקצועית המשותפת שלנו ואת ההערכה העצמית שלנו" (מנהלת בית-ספר יסודי).
הפיכת בית-ספר לחוקר יכולה לתרום לנושא הליבה של בית-הספר, וכן לטפל בהתפתחויות חדשות במדיניות החינוך כגון:
- העלאת הסטנדרטים באמצעות שיפור איכות ההוראה והתמיכה
- תרומה להערכה העצמית של בית-הספר – זה יהיה נושא לשיחה עם שותפיכם לשיפור בית-הספר ולדיווח בטופס ההערכה העצמית של המשרד לסטנדרטים בחינוך (Ofsted).
- קידום לימודים מותאמים אישית באמצעות הבנה והתייחסות לצורכי הלימודים האישיים של התלמידים
- מתן מענה לאג'נדות האזרחות ולתוכנית "כל ילד חשוב" (ECM) באמצעות התייעצות עם אנשים צעירים על אודות החינוך שלהם ועירובם במחקר
- תרומה לרפורמת כוח האדם בבתי-ספר באמצעות שיתוף כל הצוות בלא הבדל תפקיד ומעמד
- פיתוח יכולת לפתרון הבעיות העצמיות
| לצוות בבית-הספר קולמור לגיל הרך (Colmore Infant and Nursery School) בברמינגהם לא היה כל ניסיון קודם במחקר, אבל הרעיון מצא חן בעיני המנהלת ויו רנדול .(Viv Randall) כפי שהסבירה: "מאוד רציתי לראות כיצד זה שניהפך ל'חוקרים' יכול להשפיע על שיפור בית-הספר בלי ליצור כמות עצומה של עבודה נוספת". ויו הציגה את הרעיון ביום הכשרה של הצוות, והם החליטו לחקור ולפתח גישות חדשות לשיפור יכולת הקריאה של התלמידים. |
הצוות צבר תובנות מועילות רבות באמצעות המחקר, וציוני הקריאה של הילדים עלו ב-10 אחוזים. שנה לאחר מכן, גם צוות המורים וגם הצוות המסייע צברו ביטחון מספיק כדי לקחת על עצמם מיזמי מחקר מגוונים.
כשהיה צורך למנות מורה חדש הדגישה המודעה את העובדה שקולמור הוא בית-ספר חוקר. במקום קומץ המועמדים הרגיל, הם קיבלו יותר מ-50 פניות ורבים ציינו שההזדמנות להיות מעורב במחקר משכה אותם. ויו מסכמת את השפעת המיזם כך: "בית-הספר שלנו נהפך למקום מלהיב וחדשני".
כיצד נהפכים לבית-ספר חוקר?
להיהפך לבית-ספר חוקר פירושו להתחייב להשתמש בעדויות ובמחקר לרוחב בית-הספר.
צוות הקרן הארצית למחקר בחינוך (NFER) זיהה את המרכיבים העיקריים של פרקטיקה מצליחה. ממרכיבים אלה נגזרות המשימות למנהיגי בית-הספר:
- היו נכונים להקדיש משאבים למחקר – ובייחוד לזמן עבודה של הצוות;
- זהו את הנושא והמוקד המתאימים למחקר;
- צרו צוות מחקר ואפשרו להם לעבוד בשיתוף פעולה;
- ספקו תמיכה, כולל הדרכה ומומחיות במחקר;
- צרו בבית-הספר תרבות לימודים תומכת;
- התחייבו להטמיע את העיסוק במחקר בבית-הספר.
מהם המשאבים הדרושים?
"זה תלוי בסדר העדיפויות שלכם: אם אתם רוצים שמחקר יתרחש, עליכם לדאוג שזה יקרה. עלינו לומר לצוות המחקר: 'מה שאתם עושים כאן חשוב לבית-הספר, ולכן אנחנו נספק את ה כיסוי'" (סגן מנהל בבית-ספר תיכון).
המשאב העיקרי הדרוש לפעילות המחקר הוא זמן עבודה של הצוות. דרוש זמן כדי לתכנן את המחקר, כדי לאסוף נתונים, לנתח אותם, להרהר בהם ולחלוק אותם עם אחרים. ייתכן שיהיה צורך בכמה שעות של שחרור מהוראה, בייחוד כשהצוות צריך לעבוד יחד, אך יש דרכים לנצל הזדמנויות קיימות כגון ימי הכשרה או הוראה בצוותים. ייתכן גם שיימצא תקציב מחקר כחלק מיוזמה מקומית או ארצית.
| בית-הספר היסודי מייפילד (Mayfield Primary School ) נמצא באודהם. המנהלת כריסטין טיילור (Christine Taylor ) רצתה שבית-הספר ייהפך לחוקר מפני שהיא ראתה בכך אפשרות לסייע לצוות לשקול את שיטות העבודה שלו ולהתקדם. היא וסגן המנהל דייוויד סימפקין (David Simpkin) החליטו לעבוד יחד על מיזם המחקר שלהם לשיפור כתיבת התלמידים באמצעות דרמה. הם השתמשו בגישה של הוראת צוות: מורה אחד לימד חומר חדש בשעה שהמורה השני צפה בתגובות הילדים. זו הייתה דרך יעילה מאוד לאיסוף נתונים, כפי שדייוויד מסביר: "העובדה שעשינו זאת במהלך שיעורים שבועיים פירושה שיצרנו זמן למורים לעבוד יחד ללא עלות נוספת. זה נהפך לחלק רגיל מתוכנית הלימודים".
הפיקוח העליון של בתי-ספר בבריטניה (HMI) הכיר בערכה של גישה זו וציין: "מייפילד הוא בית-ספר יוזם, אפקטיבי בזיהוי צרכים, מעלה רעיונות, מוצא משאבים ותומך וביישום פתרונות ייחודיים לבעיות". |
כיצד בוחרים נושא למחקר?
"כשהתחלנו הלכנו על נושא ענק, אבל לא הייתה לנו שום אפשרות לעשות את זה בפועל, כך שנאלצנו לצמצם אותו למשהו יותר אפשרי" (מנהל מחלקה בבית-ספר תיכון).
העבודה בבית-ספר מעלה בעיות ושאלות ללא הפסקה. הבחירה אילו מהן לחקור היא אתגר. חשוב למצוא נושא שיעניין את האנשים המשתתפים בצוות המחקר ושיכול לתרום לכל בית-הספר.
תוכנית השיפור של בית-הספר יכולה לשמש נקודת מוצא טובה לזיהוי נושא למחקר. אפשר לזהות נושאים למחקר גם בהתייעצות עם התלמידים. מכל מקום, יש לשער שתתחילו עם כמה רעיונות ותצטרכו להחליט איזה מהם הוא המתאים והחשוב ביותר. ייתכן כי לבתי-ספר גדולים יתאים לעבוד על יותר ממיזם אחד בו בזמן, כל עוד יש די משאבים ותמיכה. בהחלטה על נושא המחקר אפשר לערב קבוצה גדולה של חברי צוות, ורק אז להעבירו לצוות המחקר המצומצם.
שאלת המחקר היא מרכזית בהצלחת פרויקט הפיכת בית-הספר לחוקר. היא מגדירה במה עוסק המחקר ובמה הוא אינו עוסק, היא מגדירה את שיטת המחקר ושומרת על המיקוד של הצוות. הקדשת די זמן לפיתוח שאלת מחקר תבטיח שאפשר להשיב עליה, שהיא מעשית וספציפית. יועץ מחקר מומחה עשוי להיות בעל ערך רב בתהליך זה.
| בית-ספר התיכון בושי מידס Bushey Meads Secondary School)) בהרטפורדשייר ייסד קבוצת לימוד ועבודה לזיהוי דרכים כדי להניע תלמידים ללמוד באופן אפקטיבי יותר.הקבוצה מנתה בהתחלה שמונה עמיתים ממחלקות שונות, בריכוזו של ריצ'רד קון ,(Richard Kuhn) סגן המנהל הראשון של בית-הספר. שנה לאחר מכן גדלה הקבוצה ל-12 משתתפים, כולל הצוות המסייע ללמידה. לאחר לא מעט דיונים החליטה הקבוצה להתמקד בסגנון השאלות של המורים.
חברי הקבוצה התארגנו בשלוש תת-קבוצות, וכל אחת מהן עבדה על אחת משלוש שאלות מחקר ספציפיות: "מה התלמידים חושבים על סגנון השאלות של המורים?", "כיצד אפשר לגרום לתלמידים לשאול שאלות לימודיות?" ו"כיצד יכולים המורים להשתמש בשאלות כדי לערב, להניע ולמקד את התלמידים?". ריצ'רד גילה שריכוז קבוצה כה גדולה הוא אתגר, אך הוא לא רצה להגביל את גודלה. ההחלטה לפצל את הקבוצה לתת-קבוצות סייעה להתגבר על הבעיה. בחירת נושא-על גרמה ללכידות בין המחקרים השונים, קידמה דו-שיח רפלקטיבי וסייעה למשתתפים להעביר את הממצאים לעמיתיהם בבית-הספר. שאלות המחקר אפשרו לצוות לבחור מה מעניין אותם ולהתמקד במה שהם רוצים לגלות. |
מי צריך לתרום לצוות המחקר?
לצוות מחקר יש כמה יתרונות על חוקר יחיד. באמצעות יצירת צוות נהפך המחקר לפעילות של שיתוף פעולה מקצועי, המבטיחה שהלמידה מפותחת ושכולם משתתפים בה. קבוצת אנשים שעובדת יחד יכולה לשמור על התנופה ולהשלים את המשימה, גם אם חברים מסוימים בקבוצה אינם יכולים להמשיך להיות מעורבים. העבודה בצוותים מסייעת בביזור המחקר, דבר המגדיל את הפוטנציאל לשיתוף ולתחושת שייכות בקרב הצוות.
צוותי מחקר יוצאים נשכרים מהשתתפות של חברי צוות מגוונים, המביאים איתם התלהבות, מומחיות ונקודות מבט רעננות. למשל, מורה שאך זה הוסמך יכול לעבוד עם חברי צוות מנוסים יותר. הצוות המסייע יכול לתרום במקביל לצוות המורים, ולאחדים יהיו מיומנויות ספציפיות כגון איסוף מידע, מנהלה ועיבוד נתונים. רצוי לכלול אנשים בעלי אחריות ייחודית להמשך ההכשרה המקצועית ולשיתוף בשיטות עבודה מיטביות, ובייחוד מורים בעלי מיומנויות גבוהות.
חשוב לערב אדם מצוות ההנהגה של בית-הספר, כחלק מהצוות, כמדריך או שניהם. נוכחותו תמנף את המיזם בכך שתבטיח שפעילויות הצוות יהיו קשורות למערכת קבלת ההחלטות הבית-ספרית ולמערכות התקשורת שלו.
בהתאם לנושא המחקר, ייתכן שתרצו לערב בצוות המחקר גם אנשים שאינם מצוות בית-הספר, כגון תלמידים, הורים או חברי ועד המנהל.
| הצוות בבית-הספר היסודי הורטון מיל (Horton Mill Primary School) באולדהם רצה לזהות מה מונע מהורים להיות מעורבים יותר בנעשה בבית-הספר. הם רצו לדעת גם מה חושבים התלמידים על כניסת הורים לבית-הספר. במהלך תכנון המחקר עלה החשש שמא ההורים והתלמידים ירגישו לא בנוח לדבר עם צוות בית-הספר על נושאים אלו, ובייחוד אם דבריהם עלולים להיחשב כביקורתיים כלפי בית-הספר. מרק ברטון ,(Mark Barton) חבר בצוות המחקר, הסביר: "התלמידים אמרו שחלק מהאנשים מתביישים, ושהרבה יותר בטוח שהתלמידים עצמם יערכו את הראיונות".
הצוות החליט להזמין כמה תלמידים והורים להצטרף לצוות המחקר. חברי הצוות החלו לנסח את השאלות, אך מהר מאוד הוסיפו גם ההורים והתלמידים רעיונות משלהם. הורים ראיינו הורים, וילדים ראיינו ילדים. הצוות, ההורים והתלמידים היו מעורבים כולם בהכנת המצגות בנוגע לממצאיהם. המנהלת סו קראוסון (Sue Crowson) הרגישה שעירוב הורים וילדים כחוקרים היה צעד חיובי: "המחקר לימד אותנו רבות. עם הזמן הצוות שלנו גדל והשותפויות התחזקו. אנחנו נמשיך הלאה ביחד". |
איזו תמיכה נדרשת?
המחקר מצא כי שני סוגי תמיכה היו חיוניים להצלחת מיזמי המחקר של בית-הספר עצמו: גישה להדרכה אישית ולחוקרים מקצועיים.
הדרכה אישית
אנשים עוסקים במחקר כדי לגלות דברים. אין טעם לחקור משהו אם התשובה כבר ידועה. עם זאת, טבעו הפתוח של המחקר עשוי לבלבל את המעורבים בו. חשוב שהשאלות של צוות המחקר יהיו ברורות מאוד בנוגע לשאלות המחקר ושהתהליכים שמקיים הצוות יהיו שיטתיים, אך בו בזמן על הצוות להישאר פתוח למידע חדש ולנקודות השקפה אחרות. אנשים זמינים שיכולים לתמוך, לאתגר ולייעץ יכולים לסייע לצוות להחליט באיזה כיוון להתקדם.
גישה למדריך אישי היא בעלת ערך רב בייחוד עבור מי שמוביל צוות מחקר בבית-ספר. אנשי צוות שהיו מעורבים במחקר היו אסירי תודה למנהיגי בתי-ספר שסיפקו להם תמיכה של מדריך או מאמן. לעתים קרובות גילו מנהיגי בית-הספר שהם צריכים לתת עידוד וביטחון רבים יותר למובילי צוות מחקר חדש בתחילת הדרך; בהמשך, כשהצוות היה בטוח יותר ביכולתו לבצע את המחקר ולשתף אחרים בממצאים, אפשר היה לצמצם את רמת התמיכה.
"המנהלת שלנו הייתה החברה הביקורתית שלנו. בהתחלה לא היינו לגמרי בטוחים בנוגע למה שאנחנו עושים, אבל המנהלת באמת תמכה בנו. היא עזרה לנו לארגן דברים – היא הייתה נהדרת" (מורה בבית-ספר יסודי).
"זה היה מאוד דמוקרטי, הדיון היה פתוח, אבל כל דמוקרטיה זקוקה לשיטה, וג'ון (סגן המנהל) היה השיטה שלנו. הוא הכין את סדר היום ואת הפרוטוקול. הוא תמך בי מאוד ודן איתי על כל דבר. בלעדיו יכול להיות שלא היינו מצליחים" (מרכזת צוות תמיכה בלמידה בבית-ספר תיכון).
עיסוק במחקר מספק למנהיגי בית-ספר הזדמנות לחלוק במנהיגות ומאפשר לצוות לפתח את יכולות המנהיגות שלו.
| לוסי פיין (Lucy Payne) עבדה כגננת בבית-ספר פילד פלייס פירסט (Field Place First School) במערב סאסקס כחמש שנים לפני שהזמינו אותה להשתתף במחקר בבית-הספר שלה. המיזם התמקד בהשפעת תוכנית ההתערבות המוקדמת. במסגרת זו עבדה לוסי עם אנדרו סימפסון (Andrew Simpson), מרכז שלב מפתח 2, בתמיכת המנהלת פרנסס דונקין .(Frances Dunkin)
לוסי לא הייתה בטוחה ביכולתה לערוך מחקר בתחילת הדרך, אך העניין שלה בנושא הלמידה המוקדמת של ילדים החזיק אותה. היא אמרה: "ככל שההבנה שלי גדלה, נהפכתי ליותר בטוחה בעצמי והרגשתי שאני באמת תורמת לצוות. זה היה מדהים שיכולתי ממש להרצות על המחקר ולהבין מה אני אומרת. אני חושבת שזה פיתח אצלי כישורי מנהיגות – עכשיו אני יכולה לשתף אחרים בניסיון שלי מהמיזם הזה, וזו מיומנות של מנהיגות, לא?". |
נגישות לחוקר מומחה
"לערוך מחקר עם חוקרים מקצועיים שיכולים לעזור זה האידיאל – זו הצורה הטובה ביותר של התפתחות מקצועית שיכולה להיות" (מורה בבית-ספר יסודי).
נגישות לחוקר מקצועי היא שיקול חשוב עבור צוותי מחקר בבית-ספר. זו הזדמנות לפתח מומחה הקיים כבר בתוך בית-הספר או לערב מישהו מבחוץ, כגון מרצה מאוניברסיטה מקומית או מישהו שעובד ברשות המקומית. המומחה יכול לסייע לצוות שלכם:
- להעניק סטטוס למחקר;
- לייעץ כיצד לתכנן ולבצע מחקר;
- להבטיח את איכות המחקר;
- לשמר את התלהבות הצוות ולקדם נושאים שונים;
- לסייע לצוות לפתח מיומנויות חדשות, שיטות ומערכות;
- לקשר את תחומי העניין של בית-הספר עם מחקרים מקומיים או ארציים;
- לתת דוגמה אישית לאופן שבו חוקר מקצועי חושב ופועל.
| ההערכה הארצית של מלגות המחקר לפרקטיקות מיטביות הסיקה כי תמיכה של חוקרים מקצועיים היא חיונית להצלחת המיזם" (Furlong et al, 2003, 4). |
מהו תפקידם של מנהיגי בית-הספר?
אנשי הצוות בבתי-הספר שבדקנו סיפרו לנו שהפיכת בית-הספר שלהם לחוקר התאימה לתרבות של בית-הספר. מנהיגי בית-הספר שלהם העריכו מחקר, עודדו העלאת שאלות וחשיבה וייחסו חשיבות רבה לפיתוח הצוות. חברי הצוות ידעו שהמאמצים שהשקיעו במחקר יזכו להכרה ולתמיכה, ושתהיה התייחסות רצינית לתוצאות.
"אנחנו רואים בחברי הצוות אנשים לומדים. אנחנו רוצים לפתוח את הראש ולמצוא דרכים להשתפר. המחקר מתאים לאתוס ולחזון של בית-הספר" (סגן מנהל בתיכון).
אחד הדברים שגילינו היה שהמחקר סייע לקידום הלימוד בקרב הצוות, עודד את הצוות להזדהות עם לומדים וסייע לתלמידים להכיר בכך שגם המורים שלהם לומדים. .
| פרופ' מרי ג'יימס (Mary James, 2005) הצביעה על כך שמורים לומדים הם תנאי הכרחי לתלמידים לומדים. היא זיהתה את השלכות של "תוכנית המחקר להוראה ולמידה" על מנהיגי בית-ספר, והסבירה כי "פיתוח תרבויות מקצועיות תומכות שבמסגרתן המורים יוכלו ללמוד, היא בעלת חשיבות חיונית" (Ibid, 136) . |
מנהיגי בית-ספר הם יסוד בסיסי בקידום תרבות של למידה בבתי-הספר. להלן כמה אסטרטגיות למנהיגי בתי-ספר:
- כשמישהו מעלה טענה, שאלו אותו מדוע הוא חושב כך – איזה עדות תומכת יש לכך?;
- פנו זמן לדיאלוג מקצועי, למשל בפגישות צוות;
- עודדו את חברי הצוות לשתף אחרים ולערוך רפלקציה על הפרקטיקה שלהם, למשל באמצעות תצפיות והדרכה;
- הראו שאתם בעצמכם מעריכים מחקר: התייחסו לממצאי מחקרים והראו שאתם משתמשים בהם בתהליך קבלת ההחלטות שלכם;
- התחייבו להקשיב ולפעול בהתאם לתוצאות של מחקרים, גם אם הם מערערים על השקפות ופרקטיקות מקובלות.
מהם האתגרים? מה עשוי להשתבש?
"אני חושבת שמהר מאוד מפתחים מודעות למלכודות – לקחת משימה גדולה מדי או לשאול את השאלות הלא נכונות. חשוב לוודא שבחרתם שאלה שאתם באמת רוצים לדעת את התשובה עליה. התחילו בקטן, הציבו מטרות ברורות, הכינו לוח זמנים וכתבו תוכנית" (ראש מחלקה בבית-ספר תיכון).
מי רוצה להיות חוקר?
למחקר יש בעיה של תדמית. רבים נוטים לדמיין חוקרים בתחום החינוך כמדענים היושבים ב"מגדל השן", מנותקים משגרת החיים בכיתות. חוקרים מקצועיים קיבלו הכשרה לפיתוח מיומנויות המחקר שלהם, כך שלהיהפך לחוקרים עלול להיות עניין מרתיע עבור אנשי הצוות הבית-ספרי. מחקר הוא מקצוע אקדמי, אך יש גם מסורת מפותחת של אנשים שלקחו על עצמם מיזמי מחקר משלהם. למחקרים אלה מתייחסים לעתים קרובות כאל מחקרי פעולה. מחקרי פעולה נקראים כך מפני שהאנשים שעורכים אותם מעוניינים בפעולה חברתית – מה אנשים חושבים וכיצד הם מתנהגים – והם מחויבים לפעול על בסיס הממצאים.
- אם לדעתכם הצוות ייבהל מהכותרת "מחקר", אפשר לקרוא לזה – לפחות בהתחלה – "חקירה" או "פרקטיקה רפלקטיבית";
- הרגיעו את הצוות ואמרו להם שחלק גדול ממה שהם עושים בעבודתם היומיומית, כגון תצפית, שימוש בנתונים ופתרון בעיות, יכול להיהפך למיומנויות מחקר;
- ייתכן שחלק מחברי הצוות היה מעורב במחקר בעת לימודיו. נצלו את הידע והמיומנות שלהם לתמיכה באחרים שזו עבורם ההתנסות הראשונה בכך.
מי רוצה לקרוא על מחקר?
היכרות עם מחקרים קיימים היא חלק חשוב מהעיסוק במחקר, אבל הצוות עלול להירתע ממאמרים אקדמיים ארוכים. החדשות הטובות הן שקיימים כיום כמה פרסומים ואתרי אינטרנט שכוללים מאמרים מקוצרים ומאמרים שנכתבו עבור אנשי שטח. בסוף החוברת תמצאו כמה אתרי אינטרנט מומלצים.
- בקשו ממידענים, למשל מהספרנים בית-הספר, לסייע לכם לאתר מחקרים רלוונטיים;
- עשו מנוי לקובצי מאמרים מקוצים והעבירו אותם בין חברי הצוות;
- הציגו ממצאי מחקרים בחדר המורים;
- צרו קבוצה לקריאת מאמרים מקצועיים.
ומה בנוגע לאתיקה?
מחקר שאינו מכבד עקרונות אתיים עלול לגרום לבעיות. על מנהיגי בית-הספר לחשוב היטב לשם מה ואיך הם רוצים להשתמש במחקר. עריכת מחקר מעלה שאלות של חיסיון ואנונימיות, הסכמה מושכלת, הזכות לפרוש מהמחקר, מי ערך את המחקר ולמי הוא שייך, ומה יקרה כתוצאה מכך.
- חשבו על המחקר כדרך לדעת יותר על סוגיה, ולא כדרך להשיג מטרה מסוימת או לאשר פרקטיקות מקובלות;
- שקלו מה תעשו אם תוצאות המחקר תהיינה בלתי צפויות או שנויות במחלוקת;
- ודאו שצוות המחקר דן בסוגיות אתיות לפני תחילת איסוף הנתונים.
כיצד להבטיח שמחקר נעשה בשותפות?
מחקר עלול להיהפך בקלות לעיסוקם הפרטי של כמה חברי צוות ולא לעורר עניין בקרב השאר. על מנהיגי בית-הספר לוודא שהמחקר יהיה עיסוק משותף של כל בית-הספר. אין זה אומר שכל סגל בית-הספר חייב להשתתף באופן פעיל; אולם כל בית-הספר צריך להיות מודע למחקר והמחקר צריך להיות נגיש לכל.
- העלו את המודעות למחקר ונסו לשתף רבים ככל האפשר בפעילויות באמצעות עלונים, אתר האינטרנט, פגישות צוות והשתלמויות;
- ייתכן שחברי צוות שאינם משתתפים באיסוף הנתונים באופן פעיל יהיו מעוניינים להשתתף בחשיבה המשותפת או בביקורת;
- דאגו שהעיסוק במחקר יהיה בראש סדר היום של הצוות, התלמידים, ההורים, חברי הוועד המנהל ואחרים, כגון הרשות המקומית.
מה הלאה? הטמעת המחקר בבית-הספר
אחרי שעשינו דברים מנקודת מבט מוטת מחקר, תפיסתנו בנוגע לאיך לעשות דברים השתנתה. במקום לומר: 'אנחנו עומדים להציב מטרות', אנחנו יכולים לשאול: 'האם הצבת מטרות לילדים תאפשר להם לשפר את ביצועיהם?' (סגן מנהל בית-ספר יסודי).
העיסוק במחקר יכול להעצים את יכולתו של בית-הספר והצוות לשלב מחזורי חקירה, ביקורת ושיפור בתהליך פיתוח ממוקד ומתוכנן היטב. עם זאת, הדבר תלוי בכך שמנהיגי בית-הספר יפעלו להטמיע את המחקר בהשקפת בית-הספר, במערכותיו ובפעילויותיו.
בשלבים הבאים אפשר:
- לוודא שממצאים מהמחקר ייהפכו לחלק מתוכנית הפיתוח של בית-הספר, וכי שיטות או פרקטיקות חדשות יוערכו לפני שיאומצו בקנה מידה גדול;
- להגיש בקשה למימון המחקר והערכתו, אפשר גם בשיתוף חוקרים מקצועיים;
- להציע לאנשי הצוות לערוך פעילות מחקרית במהלך הערכת הביצועים שלהם; אפשר לעודד את חברי הצוות לפתח מיומנויות מחקר בסמינר למורים, במכללה או באוניברסיטה – חפשו אוניברסיטאות שמציעות קורסים מעשיים לתואר שני;
- לעודד את אנשי חברי הצוות ליצור קבוצות לימוד מקצועיות ולערב תלמידים כחוקרים.
פיתוח קהילות מחקר בבית-הספר ומעבר לו
בתי-ספר קטנים יכולים לערב את כל הצוות בפעילויות המחקר, אך בבתי-ספר גדולים הדבר אינו מעשי. לבתי-ספר תיכוניים צריכה להיות אסטרטגיה כיצד לערב את כל בית-הספר במחקר. אפשר להתחיל בפעילויות מחקר בין-מחלקתיות. גישה חלופית היא למקד את המחקר במחלקה אחת ולהפיץ את המודל בקרב מחלקות אחרות לאחר שהצלחתו הוכחה.
| בבית-הספר התיכון בלו קואוט צ'רצ' אוף אנגלנד (Blue Coat Church of England Secondary School) באולדהם יש כ1,300- תלמידים. הצוות במחלקת גיאוגרפיה החליט לחקור לימודים מקוונים כחלק מיוזמה משותפת של שלושה בתי-ספר מקומיים. המנהלת ג'ולי הוליס (Julie Hollis) הסבירה את החזון שלה להפצת העיסוק במחקר ברחבי בית-הספר: "המטרה לטווח הקצר היא לעשות משהו פורה, מלהיב ושימושי, משהו שיש בו ממד חדשותי. לאחר מכן אני רוצה לראות מעורבות של יותר חברי צוות, כך שהמחקר יהיה בר קיימא. בטווח הארוך אני רוצה לראות שהעיסוק במחקר לא יהיה רק חלק מהתרבות שלנו, אלא גם חלק מהזהות שלנו". |
חברי צוות מתחומי ידע שונים ימצאו במחקר היבטים שונים שמעניינים אותם. למשל, חברי צוות המדעים יכולים למצוא עניין בבניית מערכי מחקר מדעיים, צוות המתמטיקה יכול למצוא עניין בניתוח נתונים כמותיים ואנשי המקצועות ההומניסטיים יכולים לגלות עניין בהיבטים של מחקר חברתי, כגון ביצוע ראיונות או פרשנות.
שותפות עם בתי-ספר אחרים
"המחקר הזה שעשינו, זה לא משהו שאני רוצה לשמור לעצמי. אני יכולה להעביר אותו לבתי-ספר אחרים. אני רוצה לשאול: 'אילו ראיות אתם אוספים?'"(מנהלת בית-ספר יסודי).
אם בית-הספר שלכם נהפך לבית-ספר חוקר, יש לכם כל סיבה שבעולם להתגאות בכך ולשתף אחרים בממצאים ובניסיונכם. בתי-הספר במחקר שלנו גילו שישנן הזדמנויות רבות לשיתוף במסגרת הרשתות וקבוצות העניין המקומיות. חברי הצוות תרמו לכנסים מקומיים, ארציים ובין-לאומיים. בכמה מקרים הוביל המחקר גם לעבודה בשיתוף בתי-ספר אחרים.
| בית-הספר היסודי סנט ג'ורג(St George’s primary school) ' בבירמינגהם רצה לגלות כיצד לסייע לילדים חדשים להתאקלם בבית-הספר. הם שיתפו שלושה בתי-ספר נוספים ברשת האזורית בתוצאות המחקר, ואלה החליטו לחקור את הבעיה בנסיבות שלהם. במחקר היו מעורבים מנהיגי בתי-הספר, צוות ההוראה והצוות המסייע בכל ארבעת בתי-הספר. התוצאה הייתה "חבילת ברוכים הבאים" שנוסתה ברשות המקומית ומשכה תשומת לב רבה מרשויות נוספות שעומדות בפני בעיות דומות. |
| בית-הספר התיכון נוטלי (Notley High School) ובית-ספר ריקסטון (The Rickstones School) באסקס בחרו לעבוד יחד על מיזם מחקר משותף. אף על פי שהם בתי-ספר שכנים, אין ביניהם תחרות ישירה על תלמידים. בשני בתי-הספר הצליחו חלק מהתלמידים בשלב הבחינות לתעודת סיום לימודי התיכון במתמטיקה פחות מהצפוי לאור ביצועיהם בשלב מפתח 3, והמורים שלהם רצו להבין מדוע. הצוותים התקשרו בדוא"ל וערכו פגישות מפעם לפעם. הם העריכו את עבודתם המשותפת באופן חיובי ביותר. ברברה קלרק (Barbara Clark) , מנהלת מחלקת המתמטיקה בריקסטון, אמרה: "אני לא רק משתפת ברעיונות שלי רק אנשים מהמחלקה שלי, אלא גם מי שעבד על בעיה דומה בבית-ספר אחר". מייק סימור (Mike Seymour) , סגן מנהל המתמטיקה בתיכון נוטלי, אמר: "ההזדמנות לעבוד עם בית-ספר אחר היא נהדרת, זאת הזדמנות שלא תמיד קיימת". |
כמה מבתי-הספר המעורבים בתוכנית המחקר והפיתוח שלנו קיבלו הכרה מהרשויות המקומיות שלהם בזכות עבודתם. הם התבקשו לשתף בתי-ספר אחרים במומחיות ובניסיון שלהם, להדריך ולייעץ לבתי-ספר אחרים המעוניינים להיהפך לבתי-ספר חוקרים.
חשיבה משותפת על חלקי השלם
הניסיון מהפרויקטים שלנו הראה כי להפוך לבית-ספר חוקר דורש יותר מאשר קבוצה של חברי צוות העוסקים בפעילות מחקרית; חשובה יותר הייתה השאלה כיצד בית-הספר מאפשר להם לעשות זאת. חוברת זו הציגה את המרכיבים העיקריים שתורמים לתהליך. העדויות מצביעות על כך שלא מרכיב אחד אלא "שילוב מרכיבים הוא שהופך בית-ספר לחוקר – הקדשת משאבים, עבודת צוות מתואמת, מנהיגות מחויבת, תרבות בית-ספר תומכת ונחישות לפתח קהילות מחקר במסגרת בית-הספר ומעבר לו" (Handscomb and Sharp, 2006).
איפה אפשר למצוא עוד משאבים על מעורבות מחקרית?
יש כמה מקורות מידע על מעורבות מחקרית. להלן מבחר אתרי אינטרנט מועילים:
ל-NCSL יש מגוון משאבים על מעורבות מחקרית, כולל סקירת ספרות על איך ומדוע מנהיגי בית-ספר מעורבים במחקר בחינוך. בעבודתם על רשתות של קהילות לימוד יש כמה מדריכים שימושיים על שימוש וביצוע מחקרים: www.ncsl.org.uk/researchhengagedschool.
מועצת ההוראה הכללית של אנגליה (GTCE) מפרסמת את "מחקר החודש", ובו סיכומים של מחקרים במגוון נושאים שנבחרו לאור מידת העניין של מורים בהם:
www.gtce.org.uk/PolicyAndResearch/research/ROMtopics.
תוכנית ההוראה והלימוד של מועצת המחקר על כלכלה והכשרה (ESRC) מתכוונת להשתמש במחקר כדי לשפר תוצאות של תלמידים מכל הגילים. היא מוציאה עלוני מידע ותדריכים על מחקרים באופן סדיר בכתובת www.tlrp.org.
הפורום הלאומי למחקרים בחינוך (DfES) מפיק עלון מידע על מחקר בשם "עדויות על הוראה ולמידה". הוא מטפל בבעיות בכל תחומי החינוך. אפשר למצוא אותו בכתובת www.nerf-uk.org.
באתר האינטרנט של המחלקה לחינוך והכשרה (DfES) ישנה יחידה שמלקטת מחקרים מכתבי עת ומסכמת אותם בכוונה להתאימם למי שעוסק בחינוך בפועל: www.standards.dfes.gov.uk/research.
רשימת ארגונים שמממנים מחקרי מורים קיימת בכתובת:
הפאנל הלאומי למחקרי מורים (NTRP) הוא קבוצה בלתי תלויה של מורים ומנהלים, שמעודדים את הסגל לעסוק במחקר. הוא מציע קווים מנחים למחקר עבור מתאמי הכשרה מקצועית ממשיכה, ייעוץ כיצד יכול הסגל לתרום למיזמי מחקר לאומיים, וכנסים שנועדו לשתף אחרים בתוצאות המחקרים: www.standards.dfes.gov.uk/ntrp.
באתר של הקרן הלאומית למחקרים בחינוך (NFER) יש אזור מיוחד המוקדש לבתי-ספר מחקריים: www.nfer.ac.uk/research-areas/research-engaged-schools.
NFER גם מפיקה את "מחקר מעשי בחינוך", כתב עת המכיל מאמרים על מחקרים עבור מורים. כתב העת כולל סדרת כלים שנועדו לסייע למורים לתכנן ולבצע מחקרים משלהם: www.pre-online.co.uk.
אם אתם מחפשים עדויות מחקריות בתחום מסוים, ייתכן שתוכלו להיעזר במנוע חיפוש מתמחה, כגון www.scholar.google.com.
כיצד פותחה חוברת זו?
הספרון הוכן על ידי קרוליין שארפ, אנה אימס, דאון סנדר וקתלין טומלינסון. הן עבדו עם מנהלנית התוכנית אן מקניל (Anne McNeil) על תוכנית מחקר ופיתוח בת שנתיים של הקרן הארצית למחקר בחינוך (NFER, שהחלה בספטמבר 2003). היו מעורבים בתי-ספר מחמש רשויות מקומיות (בירמינגהם, אססקס, הרטפורדשייר, אולדהם ומערב סאסקס), והיא נערכה בחסות המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL), המועצה הכללית להוראה באנגליה (GTCE) הקרן הלאומית לחקר החינוך (NFER) התאחדות השלטון המקומי, חמש הרשויות המקומיות השותפות ובתי-הספר עצמם. מנהיגי בתי-ספר רבים קראו את הטיוטה והעירו עליה.
נוסף על פרסום זה ועל הדו"ח העיקרי גלויות מבתי-ספר חוקרים תצא לאור בקרוב סדרת חוברות הדרכה מעשיות המכוונת לקהלים שונים:
- פרקטיקה מקצועית מבוססת מחקר (למורים);
- ייעוץ לבתי-ספר חוקרים (ליועצים ברשויות מקומיות);
- תמיכה לבתי-ספר חוקרים (לחוקרים).
משאבים אלה ואחרים זמינים באתר של הקרן הארצית למחקר בחינוך: www.nfer.ac.uk/research-areas/research-engaged-schools/becoming-a-research-engaged-school.cfm.
שאלון לבית-ספר חוקר
הפורום לחקר הלימודים והמחקר (FLARE) הואיל לתת לנו לפרסם את שאלון האבחון שלהלן, שנלקח ממאמר של גרהם הנדסקומב וג'ון מקבית (2003).
האם המחקר נמצא בלב העיסוק של בית-הספר שלכם? שאלון אבחון מהיר זה עשוי לסייע לבית-הספר להעריך באופן ראשוני את טיב היחסים בין המחקר לבין העיסוק העיקרי של בית-הספר. בעקבות תרגיל זה יוכל בית-הספר לפתח אסטרטגיות לפיתוח ותחזוקת העיסוק במחקר.
דרגו את בית-הספר שלכם לפי השאלות הבאות.
אילו מהאמירות הבאות המתאימות ביותר לבית-הספר שלכם?
סמנו בתיבה המתאימה
האם החלטות חשובות מתקבלות על סמך מחקר, כלומר חקירה שיטתית שנהפכת לנחלת הכלל?
| 25%
החלטות מתבססות על מחקר לעתים רחוקות |
50%
מדי פעם מתבססים מיזמים ופיתוח על מחקר |
75%
החלטות חשובות מסוימות מבוססות על מחקר |
100%
כן, הדבר מעוגן במערכות ובגישה הארגונית שלנו |
סמנו בתיבה המתאימה
האם לצוות יש נגישות לכלים שמאפשרים להם להציב סימני שאלה על הפרקטיקה שלהם?
| 25%
יש מעט עדויות על אנשים שיש להם גישה להזדמנות לפתח יכולות ומיומנויות מחקריות, מלבד מקרים מבודדים |
50%
יש אנשים שפיתחו עניין בשימוש במחקר ומשתמשים בשיטות מחקריות כדי לשאול שאלות בנוגע לפרקטיקה שלהם ולשפר אותה |
75%
מיזמים חשובים נשענים על פיתוח יכולות ומיומנויות מחקריות |
100%
כן, פיתוח יכולות ומיומנויות מחקריות הוא חלק בלתי נפרד מהתכנון ומהביצוע של הכשרה המקצועית בבית-ספרנו |
סמנו בתיבה המתאימה
האם לאחרים יש גישה לאופן עריכת המחקר כך שהם יכולים לשפוט את התוצאות בעצמם?
| 25%
הדיווח על תוצאות המחקר כולל רק פרטים מעטים על שיטת המחקר ועל והנסיבות שבהן נערך, ואינו מאפשר לאחרים לשפוט עד כמה המחקר מהימן, תקף ורלוונטי למצב שלהם או לנסח שאלות נוספות |
50%
תיאור המחקר כולל פרטים כלליים על שיטת המחקר והנסיבות שבהן נערך, ונותן תמונה חלקית של המחקר שמגבילה את היכולת של אנשים אחרים לשפוט אם המחקר מהימן, תקף ורלוונטי למצב שלהם |
75%
תיאור המחקר נותן די הרבה פרטים על שיטת המחקר והנסיבות שבהן נערך כדי לאפשר לאחרים לשפוט על סמך ידע אם המחקר מהימן, תקף ורלוונטי למצב שלהם, או לנסח שאלות נוספות |
100%
כן, הדיווח על המחקר כולל פירוט מלא של שיטת המחקר והנסיבות שבהן נערך, כך שאחרים יכולים לשפוט על סמך ידע אם המחקר מהימן, תקף ורלוונטי למצב שלהם |
סמנו בתיבה המתאימה
האם תוצאות המחקרים נמסרו באופן אפקטיבי הן במסגרת בית-הספר והן מחוצה לו?
| 25%
הצגת תוצאות המחקרים נעשית לעתים רחוקות בבית-הספר, והדבר תלוי בהשפעה ובהתלהבות של יחידים. שיתוף בתי-ספר אחרים בממצאים קורה רק דרך קשרים אישיים |
50% הצגת תוצאות המחקרים נעשית מפעם לפעם, למשל בפגישות סגל אם הדבר מתאפשר. מפעם לפעם משתפים גם בתי-ספר אחרים במידע על המחקרים |
75% הצגת תוצאות המחקר נעשית באופן סדיר, למשל בפגישות סגל, ויש מידה מסוימת של הזדמנות ליישומן בכיתות. משתמשים בכל הזדמנות להציג את הממצאים, כגון במפגש עם בתי-ספר אחרים |
100% כן, נעשו סידורים שיבטיחו הפצת שיטתית של תוצאות המחקר ויישומן בכיתות במסגרת בית-הספר, והעברה ממורה למורה מעבר לכותלי בית-הספר |
© NCSL – National College for School Leadership All rights reserved
מקור
Sharp, C., Eames, A., Sanders, D., & Tomlinson, K. (2006). Leading research-engaged school. Nottingham, England: National College for School Leadership 2006
תרגום
דפנה צור
עריכה לשונית
לירון אבידר
עריכה מדעית
נעמי מנדל-לוי
מקורות
-
Furlong, J, Salisbury, J & Coombes, L, 2003, Best Practice Research Scholarships:An evaluation, London, DfES
-
Handscomb, G & MacBeath, J, 2003, The Research Engaged School, Chelmsford,Forum for Learning and Research Enquiry (FLARE), Essex County Council
-
Handscomb, G & Sharp, C, 2006 forthcoming, How to Grow Your Research Engaged School, Chelmsford, Forum for Learning and Research Enquiry (FLARE), Essex County Council
-
James, M, 2005, Teacher learning for pupil learning. In Teaching Texts, Learning–centred Leadership II, pp127-138, Nottingham, NCSL at www.ncsl.org.uk/lcl
-
Sharp, C, Eames, A, Sanders, D & Tomlinson, K, 2005, Postcards from Research–engaged Schools, Slough, NFER
-
Stenhouse, L, 1980, The study of samples and the study of cases, BritishEducational Research Journal, 6, 1–6
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
כלי שימושי
תהליכים מקבילים בהדרכה אישית
'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.
229
כלי שימושי
אירוע בהדרכה – מנוף לקידום המודרך
כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.
218
כלי שימושי
שאילת שאלות בהדרכה האישית
שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.
218
"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.
195
כלי שימושי
שיקוף בהדרכה אישית למנהלים חדשים
שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.
199
כלי שימושי
מטפורות בהדרכה אישית
מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.
197
ההוראה שבויה בדפוס דיבור המכונה ימ"מ — המורה יוזם, התלמידים מגיבים, המורה מעריך. דפוס הדיבור הזה מיועד לחלץ את "התשובה הנכונה" מהתלמידים ולחזק את שליטתו של המורה בכיתה; הוא מונע מהתלמידים את היכולת לחשוב בכוחות עצמם. דפוס זה צומח אמנם מן המבנה של בית הספר, אך אפשר להיחלץ ממנו ולהנהיג בכיתות דפוס דיבור חינוכי יותר.
538
דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר
466