פרידה קשה

מאת רמי אלוני
זמן קריאה: 2 שניות

מורה ותיק ומוערך מתקשה בשל גילו להתמודד עם תלמידים ומחליט לפרוש מההוראה.

יהודה מלמד בבית הספר התיכון האזורי מזה 30 שנה, וגילו כבר יותר מ-60. בריאותו לקויה ובגופו ניכרים סימנים ראשונים של זיקנה. בצעירותו היה גבר גבה קומה, בעל עיניים כחולות ושערות בגוון בלונדי. הוא צבר, היה חניך תנועת נוער ומצעירי הפלמ"ח, ואישיותו הקרינה תמיד מנהיגות וביטחון.

 

 

יהודה, תלמיד חכם, לימד תנ"ך, ספרות והיסטוריה, וידיעותיו בנושאים אלה רבות. הוא היה מחנך בעל שיעור קומה, תלמידיו הלכו אחריו ואף העריצו אותו. הוא מושך בעט, כותב שירה, מדבר וכותב בעברית רהוטה, ומקפיד על כל אות ומילה. בנוסף, היה יהודה בין מייסדי בית הספר האזורי ומוביליו. היו בו תכונות של מנהיג כריזמטי אשר אנשים הלכו אחריו. הוא ליווה והדריך מורים רבים במקצועות ההומניים. אך לצד הערצתם של התלמידים והמורים, הייתה בהם גם יראה ממנו, בגלל ידיעותיו הרבות ותביעותיו המחמירות.

 

 

בהיותי מנהל פדגוגי, נפגשתי עם יהודה פעמים רבות, ובאחת מפגישותינו הוא סיפר לי על הקשיים שלו עם התלמידים, על ההשפלה והזלזול שהם מפנים כלפיו ועל הקושי שלו להתמודד איתם. יהודה ביקש ממני להיכנס לשיעור בכיתה י"א, שבה הוא מלמד ספרות, ולפתע פרץ בבכי. החזקתי בידו וניסיתי להרגיעו.

 

 

נכנסתי לשיעור ופגשתי 30 תלמידים בכיתה הטרוגנית. את רוב התלמידים הכרתי  מהמפגשים איתם כמורה להיסטוריה – רובם לומדים כהלכה, קשובים, אני מכבד אותם והם מכבדים אותי. להפתעתי ולצערי, בשיעורו של יהודה פגשתי מציאות אחרת לגמרי. יהודה היה חסר ביטחון, לא ממוקד, לעתים מבולבל, ידיו רעדו, הוא צעק וכעס לעתים קרובות מדי. ואילו תלמידיו לא היו מרוכזים, שוחחו איש עם רעהו כאילו לא נכחו בשיעור כלל, צחקו, גיחכו וזלזלו. עצבות גדולה אחזה בי על התנהגותם של התלמידים ועל תפקודו של יהודה. חשבתי לעצמי שזהו לא אותו אדם שהכרתי והערכתי.

 

 

בעקבות החוויה הקשה בשיעור, קיימתי עם תלמידי כיתה י"א שיחה על דרך ארץ, על כבוד למורה ולאדם המבוגר, על הרגשת השפלה וגם על חולשתו של יהודה. בתום השיחה עם התלמידים, ניגשתי לחדרו של יהודה. עדיין יכולתי להרגיש במצוקתו: ידיו רעדו, עיניו היו אדומות ודמעות זלגו מהן. שוחחנו על השיעור שבו נכחתי ועל הרגשתו של יהודה, ובמחשבותיי חזרתי ליהודה הצעיר יותר –  אל רוחו, אל מנהיגותו, אל הצלחתו ואל יופיו.

 

 

לקראת סיום הפגישה הציע יהודה להיפרד מן ההוראה בבית הספר. בתחושה של עצבות גדולה קיבלתי את הצעתו והזכרתי לעצמי, שחשוב לדעת להיפרד בזמן מעבודת החינוך וההוראה. 

 

 © כל הזכויות שמורות למכון אבני ראשה, ירושלים.

מקור

אלוני, ר' (2011). פרידה קשה. בתוך: מקלו, קולו ותרמילו: רשימות משדה החינוך (עמ' 124-125). ירושלים: מכון אבני ראשה 2011

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: קובי גוטרמן

האתגר נראה עצום אך אפשרי: לשתף את התלמידים כל הזמן במהלך השיעור. המחבר מציע דרכים לעשות זאת - למשל, לשאול שאלות משתפות, לתת יותר זמן להמצאת תשובות, לבקש מכל התלמידים לענות בכתיבה חרישית במחברת, לבקש מהתלמידים לסכם את השיעור.

61

מאת: טובה מיטלמן-בונה

במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.

61
קריאה

מעברים

מאת: ציפי מל

שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.

43

מאת: מנדי רבינוביץ

הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.

43

מאת: טובה מיטלמן-בונה

זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.

47

מאת: איל שאול

מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.

45
1

מאת: רחל חסון

סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.

48

מאת: טובה מיטלמן-בונה

המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.

48