מחקר שהוזמן על ידי משרד החינוך לבחינת הקשר האפשרי שבין אוטונומיה בית ספרית לבין פדגוגיה פרוגרסיבית (מיומנויות המאה ה-21).
אודות המחקר
המחקר שלפניכם בחן את הקשר האפשרי שבין אוטונומיה בית ספרית לבין פדגוגיה פרוגרסיבית (מיומנויות המאה ה-21). המחקר מביא ממצאים המתבססים על חקרי מקרה שנערכו בארבעה בתי ספר בניהול עצמי, המתאפיינים בהצלחה פדגוגית מוכחת. ההנחה היתה, שחופש פעולה העומד לרשותם של מנהלים ומורים, הוא גורם קריטי בכל הנוגע לעיצוב תהליכים פדגוגיים-חינוכיים, ולפיכך גמישות מרבית בשימוש במכלול המשאבים העומדים לרשות צוות בית הספר, יוביל לאימוץ פדגוגיות חדשניות.
מהממצאים שנאספו עולה, כי הניהול העצמי אינו נתפס כבעל השפעה על אימוץ פדגוגיות חדשניות אך מקנה תחושה של הקלה בבירוקרטיה ומאפשר גיוון בהפעלת תוכניות פדגוגיות שונות. המשאבים הניתנים לבית הספר, מקנים תחושת רווחה ובטחון ומקלים על ההתנהלות השוטפת, אך לא בהכרח מתורגמים ליוזמות פדגוגיות חדשניות. התרבות הפדגוגית שהיתה קיימת טרום המעבר לניהול עצמי, לא עברה שינוי מהותי ודווקא דפוסים קיימים התחזקו.
מנגנונים ארגוניים והתנהגותיים שמעודדים הצלחה פדגוגית
החוקרים הרחיבו את המחקר ובחנו לעומק תהליכים בית ספריים אוטונומיים שהביאו להצלחה פדגוגית של בית הספר וגילו שמתקיימת בהם בהרמוניה סמכות עוצמתית שקטה של מנהלת בית הספר, המגדירה גם את גבולות האוטונומיה ובאה לידי ביטוי במקצועיות, בלקיחת אחריות ובמעורבות גבוהה בכל התהליכים הפדגוגיים והניהוליים המתקיימים בבית הספר, לצד אוטונומיה פדגוגית רחבה שניתנת לצוות החינוכי ליזום ולהפעיל שיקול דעת פדגוגי עצמאי.
בניסיון להבין כיצד מתקיימות בהרמוניה הסמכות העוצמתית של המנהלת והאוטונומיה הפדגוגית של המורים, אובחנו תשעה מנגנונים ארגוניים והתנהגותיים. תשעת המנגנונים נמצאו בכל ארבעת בתי הספר שהשתתפו במחקר אולם שכיחותם ועוצמתם היתה שונה. השילוב שהתגבש ביניהם יצר את הייחודיות של בית הספר. כוחם ועוצמת של המנגנונים בשילובם ובאינטראקציה המתקיימת ביניהם. המנגנונים שזוהו הם:
- שקיפות ושיתופיות – "דלת הכיתה פתוחה" בפני המנהלת והצוות, כך ישנה חשיפה משמעותית של תהליכים פדגוגיים ויוזמות חינוכיות, לצד שיתוף בקשיים ובדילמות. אווירה זו מאפשרת למידת עמיתים מתמדת ומתן סיוע וגיבוי בשעת הצורך.
- ציפיות מקצועיות גבוהות – קיימים יעדים ברורים ותוכניות עבודה סדורות, שכל איש צוות מכיר וחייב לעמוד בהם.
- פרגון והערכה – קיימים פרגון, הבעת הערכה ומתן משוב חיובי מהמנהלת והצוות, המחזקים ומעודדים את המוטיבציה, אך גם מגדירים את הציפיות הגבוהות.
- תמיכה והכלה – דלת פתוחה אצל המנהלת לשמוע ולהקשיב, לקיים שיח כן עם צוות בית הספר, להכיל שונות והתנגדות ולהעניק תמיכה במידת הצורך.
- תחושת משפחתיות ויחסי חברות – טיפוח אווירה משפחתית וחברית המייצרת תחושת שייכות ומחויבות (הכוללת שימוש במונחים חבריים ומשפחתיים כגון בית, משפחה, אמא, אבא, ילדים וכו').
- השקעה מעל ומעבר – חמשת המנגנונים הקודמים מייצרים סטנדרטים של השקעה "ללא גבולות" הן בתלמידים והן בעזרה לחברי צוות.
- אחריות לצד מתן גיבוי – מתקיימים יחסי גומלין בין מתן אחריות ולקיחת אחריות על ידי הצוות מתוך תחושה של אמון ותחושה "שסומכים עלי", לבין מתן גיבוי מלא הכולל גם את "הזכות לטעות".
- מנהיגות והובלה על ידי צוות המורים – שיתוף הצוות בקבלת החלטות. בניית צוותים מובילים והענקת סמכויות לאנשי צוות להובלת תהליכים, זאת מתוך מודעות לחשיבות הרבה שיש לשותפות, ליוזמה, לצמיחת רעיונות "מלמטה" ולפיתוח תהליכים פדגוגיים וחינוכיים על ידי צוות המורים.
- פיתוח מקצועי – שימת דגש על פיתוח מקצועי בתוך בית הספר ובניית קהילות מקצועיות לומדות, לצד השתתפות בהשתלמויות חוץ בית ספריות. מתקיים איזון בין מתן אוטונומיה למורים לבחור את נושאי הלמידה המעניינים אותם לצד למידה המותאמת לצורכי בית הספר. בבית הספר קיים מנגנון מובנה של קליטה וליווי מקצועי ורגשי של מורים חדשים.
הדוחות המלאים
מקור
אוטונומיה בית ספרית ופדגוגיה פרוגרסיבית - דו"ח מספר 2: מחקר איכותני. מוגש ללשכת המדען הראשי במשרד החינוך 2020
מקורות
המחקר מומן על ידי משרד החינוך באמצעות לשכת המדען הראשי. כל ציטוט ממנו ייעשה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים.
תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך
במרכז חקר המקרה ישיבת ציונים של המועצה הפדגוגית שעניינה כיתה ז1 בתום המחצית הראשונה של שנת הלימודים. מחנכת הכיתה מופתעת לגלות שרוב הנתונים על התלמידים חסרים ומתרעמת על התרבות הארגונית בבית הספר. במהלך הישיבה נחשפים פערים בין עמדות המורים בעניין הוראה בכיתות הטרוגניות ובין ה"אני מאמין" של המנהל – סוגיות ארגוניות-ערכיות ושאלות על מנהיגות המנהל.
מעברים
שלושה סיפורי ניהול הממוקדים בפערים ונטווים לכדי נקודת מבט אחת, הומניסטית, של מנהלת. הסיפור הראשון מציג את תגובתם של בני נוער לפערים חברתיים דרך עיני המנהלת, השני מציע התבוננות על הפערים בין החינוך הפרטי לחינוך הממלכתי, השלישי מציג התבוננות אוהבת על חדר המורים והפער בין השפה המקצועית לשפה האישית. בכל אחד מהסיפורים עולה מקומם של פערים ושל השפה – גם מכשול וגם הזדמנות לצליחת מעברים. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של פערים, יחסים פנים-בית-ספריים ואי-שוויון וכן למנהלים הרוצים לחדד עמדותיהם בנושאים אלו.
תמונות מחיי המנהל
הסיפור מעלה מגוון של סוגיות בהקשר של ניהול פנימייה לבני נוער בסיכון. מתוך כלל המקרים עולות שאלות על פירושה של הצלחה, על הדרך להעצים תלמידים, על מקום הלמידה בחיי התלמידים, על החשיבות שבתמונת עתיד ועל מקומו של המנהל במורכבות שבין סיפורי חיים ודרישות המערכת.
זהו סיפורו של בית ספר שהתחולל בו תהליך שינוי מערכתי מקיף ומורכב; בית הספר הפך מבית ספר תיכון ארבע-שנתי קטן, מאופיין בבריחת תלמידים ובעזיבת מורים, לבית ספר שש-שנתי מבוקש בקרב תלמידים ומורים. מנהלת חדשה צמחה מתוך צוות בית הספר והובילה תהליך –תחילתו בבירור פנימי מעמיק כלל-בית-ספרי והמשכו בשינויים ארגוניים ופדגוגיים מרחיקי לכת. המקרה מעלה סוגיות של יצירת חזון בית ספרי ותהליך מימושו, של הובלת שינוי והטמעתו וכן של הצלחות מחד גיסא וקשיים והתנגדויות מאידך גיסא.
המקום: חדר המנהל
מבוא לספר בו מוצג הסיפור מאיר עיניים. הספר מגיש לקוראים תמונות מכורסת המנהל: הקשר בין האובייקטיבי-מקצועי לסובייקטיבי-רגשי כפי שהמנהל רואה אותו. הסיפורים מציגים רגישות אנושית לתלמידים, הורים ומורים הבאה לידי ביטוי למשל בתשומת לב לפרטים הקטנים – הכרח בפעולת הניהול. הם מעמידים במרכז את היחסים בין המנהל לסובבים אותו במסגרת הדילמות שעמן על המנהל להתמודד. הסיפור מיועד למנהלים ולמנחי קבוצות מנהלים שעניינם בממד האישי ובהשפעתו על המקצועי.
יומן מסע
סיפור מנהלים על מעבר חד מניהול שִכבה בבית ספר אליטיסטי לניהול בית ספר מתפורר של החינוך המיוחד. יומן של סצנות ואירועים. יחד הם טווים תמונה עשירה: מצד אחד,מציאות חברתית קשה ובתוכה בית ספר שאינו מתפקד ושרוי בכאוס; מצד שני, מקומם של חזון, דבקות, אומץ ומקצועיות בהפיכת בית הספר למוסד חינוכי בעל הישגים. הסיפור מציג גם את המורכבות שבמציאות הבית-ספרית מבחינת מורים, תלמידים, נורמות ומבנים ארגוניים ומספק קווים מנחים ברורים לפעולה. הכלי מיועד למנחי קבוצות מנהלים המעוניינים לעסוק בסוגיות של בתי ספר שנסיבותיהם מאתגרות ובכניסת המנהל לתפקיד וכן למנהלים המתמודדים עם סוגיות אלו ולמדריכיהם האישיים.
המקרה מתאר בית ספר תיכון אזורי שעבר מהפך בעקבות גידול היישובים ושינוי צורכי התושבים, והצליח לשפר את הדימוי שלו ולמצב את עצמו כבית ספר שמוביל את תלמידיו להצלחה בבגרות. כעת נדרש בית הספר להתמודד עם צרכים חדשים של הקהילה והרשות ועם מגמות חדשניות המשפיעות עליו. המקרה מעלה שאלות על הצורך להתאים את בית הספר לצרכים משתנים, כיצד לעשות זאת, מי יסייע לבית הספר בכך ועוד.
סיפור התמודדותו של מנהל עם שילובו בבית הספר של תלמיד עם צרכים מיוחדים: במשך כמה שנים עבר התלמיד מבית ספר לבית ספר בשל בעיות התנהגות קשות. למרות מאמצי הצוות החינוכי לא הצליח להשתלב גם בבית ספר זה. תיאור התנהלות המנהל מול ההורים, המורים, הרשות, הפיקוח והתקשורת וטיפולו בדילמה המורכבת של "טובת הפרט לעומת טובת הכלל".