אוטונומיה בית ספרית ופדגוגיה פרוגרסיבית

מאת בוגלר רונית, בן דוד עדי, זוהר ענת, ניר אדם וענבר דן
זמן קריאה: 3 שניות

מחקר שהוזמן על ידי משרד החינוך לבחינת הקשר האפשרי שבין אוטונומיה בית ספרית לבין פדגוגיה פרוגרסיבית (מיומנויות המאה ה-21).

אודות המחקר

​​​​​​​​​​המחקר שלפניכם בחן את הקשר האפשרי שבין אוטונומיה בית ספרית לבין פדגוגיה פרוגרסיבית (מיומנויות המאה ה-21). המחקר מביא ממצאים המתבססים על חקרי מקרה שנערכו בארבעה בתי ספר בניהול עצמי, המתאפיינים בהצלחה פדגוגית מוכחת. ההנחה היתה, שחופש פעולה העומד לרשותם של מנהלים ומורים, הוא גורם קריטי בכל הנוגע לעיצוב תהליכים פדגוגיים-חינוכיים, ולפיכך גמישות מרבית בשימוש במכלול המשאבים העומדים לרשות צוות בית הספר, יוביל לאימוץ פדגוגיות חדשניות.

 

מהממצאים שנאספו עולה, כי הניהול העצמי אינו נתפס כבעל השפעה על אימוץ פדגוגיות חדשניות אך מקנה תחושה של הקלה בבירוקרטיה ומאפשר גיוון בהפעלת תוכניות פדגוגיות שונות. המשאבים הניתנים לבית הספר, מקנים תחושת רווחה ובטחון ומקלים על ההתנהלות השוטפת, אך לא בהכרח מתורגמים ליוזמות פדגוגיות חדשניות. התרבות הפדגוגית שהיתה קיימת טרום המעבר לניהול עצמי, לא עברה שינוי מהותי ודווקא דפוסים קיימים התחזקו.

 

מנגנונים ארגוניים והתנהגותיים שמעודדים הצלחה פדגוגית

החוקרים הרחיבו את המחקר ובחנו לעומק תהליכים בית ספריים אוטונומיים שהביאו להצלחה פדגוגית של בית הספר וגילו שמתקיימת בהם בהרמוניה סמכות עוצמתית שקטה של מנהלת בית הספר, המגדירה גם את גבולות האוטונומיה ובאה לידי ביטוי במקצועיות, בלקיחת אחריות ובמעורבות גבוהה בכל התהליכים הפדגוגיים והניהוליים המתקיימים בבית הספר, לצד אוטונומיה פדגוגית רחבה שניתנת לצוות החינוכי ליזום ולהפעיל שיקול דעת פדגוגי עצמאי.

 

בניסיון להבין כיצד מתקיימות בהרמוניה הסמכות העוצמתית של המנהלת והאוטונומיה הפדגוגית של המורים, אובחנו תשעה מנגנונים ארגוניים והתנהגותיים. תשעת המנגנונים נמצאו בכל ארבעת בתי הספר שהשתתפו במחקר אולם שכיחותם ועוצמתם היתה שונה. השילוב שהתגבש ביניהם יצר את הייחודיות של בית הספר. כוחם ועוצמת של המנגנונים בשילובם ובאינטראקציה המתקיימת ביניהם. המנגנונים שזוהו הם:

  1. שקיפות ושיתופיות – "דלת הכיתה פתוחה" בפני המנהלת והצוות, כך ישנה חשיפה משמעותית של תהליכים פדגוגיים ויוזמות חינוכיות, לצד שיתוף בקשיים ובדילמות. אווירה זו מאפשרת למידת עמיתים מתמדת ומתן סיוע וגיבוי בשעת הצורך.
  2. ציפיות מקצועיות גבוהות – קיימים יעדים ברורים ותוכניות עבודה סדורות, שכל איש צוות מכיר וחייב לעמוד בהם.
  3. פרגון והערכה – קיימים פרגון, הבעת הערכה ומתן משוב חיובי מהמנהלת והצוות, המחזקים ומעודדים את המוטיבציה, אך גם מגדירים את הציפיות הגבוהות.
  4. תמיכה והכלה – דלת פתוחה אצל המנהלת לשמוע ולהקשיב, לקיים שיח כן עם צוות בית הספר, להכיל שונות והתנגדות ולהעניק תמיכה במידת הצורך.
  5. תחושת משפחתיות ויחסי חברות – טיפוח אווירה משפחתית וחברית המייצרת תחושת שייכות ומחויבות (הכוללת שימוש במונחים חבריים ומשפחתיים כגון בית, משפחה, אמא, אבא, ילדים וכו').
  6. השקעה מעל ומעבר – חמשת המנגנונים הקודמים מייצרים סטנדרטים של השקעה "ללא גבולות" הן בתלמידים והן בעזרה לחברי צוות.
  7. אחריות לצד מתן גיבוי – מתקיימים יחסי גומלין בין מתן אחריות ולקיחת אחריות על ידי הצוות מתוך תחושה של אמון ותחושה "שסומכים עלי", לבין מתן גיבוי מלא הכולל גם את "הזכות לטעות".
  8. מנהיגות והובלה על ידי צוות המורים – שיתוף הצוות בקבלת החלטות. בניית צוותים מובילים והענקת סמכויות לאנשי צוות להובלת תהליכים, זאת מתוך מודעות לחשיבות הרבה שיש לשותפות, ליוזמה, לצמיחת רעיונות "מלמטה" ולפיתוח תהליכים פדגוגיים וחינוכיים על ידי צוות המורים.
  9. פיתוח מקצועי – שימת דגש על פיתוח מקצועי בתוך בית הספר ובניית קהילות מקצועיות לומדות, לצד השתתפות בהשתלמויות חוץ בית ספריות. מתקיים איזון בין מתן אוטונומיה למורים לבחור את נושאי הלמידה המעניינים אותם לצד למידה המותאמת לצורכי בית הספר. בבית הספר קיים מנגנון מובנה של קליטה וליווי מקצועי ורגשי של מורים חדשים.

 

הדוחות המלאים

מקור

אוטונומיה בית ספרית ופדגוגיה פרוגרסיבית - דו"ח מספר 2: מחקר איכותני. מוגש ללשכת המדען הראשי במשרד החינוך 2020

מקורות

​המחקר מומן על ידי משרד החינוך באמצעות לשכת המדען הראשי. כל ציטוט ממנו ייעשה בהתאם לכללי הציטוט המקובלים.​​

 

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: חבצלת ארנון

'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.

339

מאת: חבצלת ארנון

כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

324

מאת: יעל שלסינגר

שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.

324

מאת: אהרון רנן

"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.

304

מאת: נרקיס שור

שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.

304

מאת: אלי מלמד

מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.

304

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

572