חשיבה מערכתית פעילה: שבירת הקיפאון בהישגים

מאת מייקל פולן
זמן קריאה: 16 דקות

המאמר מציג את הבעייתיות שבהטמעת רפורמות לאורך זמן, הן נוכח קשיים להניע שיפור מתמיד ולהימנע מדריכה במקום, והן נוכח היעדרה של תחושת בעלות עמוקה. כדי להתמודד עם האתגר, מציע פולן לטפח כושר המצאה ויצירתיות, לקדם מחויבות קולקטיבית ולטפח חשיבה מערכתית פעילה.

מקור

Fullan, M. (2004). System thinkers in action: Moving beyond the standards plateau. London, UK: Department for Education and Skills, Innovation Unit & National College for School Leadership (NCSL

עריכה לשונית

ורדה בן יוסף

עריכה מדעית

מיכל הרפז

  • גלדוול, מ' (2001). נקודת המפנה (תרגום: אביגד, ע'). משכל.
  • סורוביצקי, ג' (2006). חוכמת ההמונים (תרגום: שבא, ג'). הוצאת עברית.
  • סנג'י, פ' (1995). הארגון הלומד (תרגום: קורות, ב'). מטר.
  • Barber, M. (2004). Plateaus and how to get off them. Speech to the Chief Education Officer's Conference.
  • Department for Education and Skills (2004). Primary network and leading practice. DfES.
  • Fullan, M. (2003a). Change forces with a vengeance. RoutledgeFalmer
  • Fullan, M. (2003b). The moral imperative of school leadership. Corwin Press.
  • Fullan, M. (2005) Leadership and sustainability: Systems thinkers in action. Corwin Press.
  • Gladwell, M. (2000). The tipping point. Little, Brown.
  • Hargreaves. A., & Fink, D. (In press). Sustainable leadership. Jossey-Bass.
  • Hargreaves, D. (2004). Working laterally: How innovation networks make an education epidemic. DfES Innovation Unit.
  • Heifetz, R., & Linsky, M. (2002). Leadership on the line: Staying alive through the dangers of leading. Harvard Business School Press.
  • Homer-Dixon, T. (2000). The ingenuity gap. Knopf.
  • Levin, B. (2004). Connecting central policy and networked learning communities. Paper prepared for DfES/NCSL seminar on Evaluation of the Networked Learning Communities Initiative.
  • Liker, J. (2004). The Toyota way. McGraw Hill.
  • Miliband, D. (2000). Personalised learning: Building new relationships with schools. Speech to the North of England Education Conference.
  • Mintzberg, H. (2004). Managers not MBAs. Berrett-Koehler.
  • Perkins, D. (2003). King Arthur's round table: How collaborative conversations create smart organizations. Wiley.
  • Pfeffer, J., & Sutton, R. (2000). The knowing-doing gap: How smart companies turn knowledge into action. Harvard Business School Press.
  • Senge, P. (1990). The fifth discipline. Doubleday.
  • Surowiecki, J. (2004). The wisdom of crowds. Doubleday.

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

47

מאת: חבצלת ארנון

'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.

57

מאת: חבצלת ארנון

כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

54

מאת: יעל שלסינגר

שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.

54

מאת: אהרון רנן

"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.

47

מאת: נרקיס שור

שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.

50

מאת: אלי מלמד

מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.

47

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

312