הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית-הספר

מאת יצחק פרידמן, יעל פישר
זמן קריאה: 6 שניות

מטרת המאמר היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או הימנעות ממנה, שמוגדרים כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו, וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר ולשינויים בו.

מעורבות הורים בעבודת בית– הספר היא סוגיה, שחשיבותה הולכת וגדלה בעשורים האחרונים בעולם ובישראל וניסיונות רבים נעשו עלידי חוקרים ואנשי מעשה להבין אותה ואת מקורותיה.

המאמר הנוכחי מציג שני יסודות מרכזיים העשויים לסייע בהבנת הסוגיה הזאת: הזדהות ההורים עם בית – הספר וערותם למתרחש בו. מטרותיו של המאמר הן להגדיר באופן אופרציונלי את שני המושגים הזדהות וערות ולבחון את המבנה האמפירי שלהם, להציג מודל המתאר קשרים אפשריים בין רמות שונות של הזדהות וערות, וכמו כן למצוא קשרים בין משתני הרקע של ההורים לבין רמות ההזדהות והערות, שהם מדווחים עליהן. המחקר, שעליו מדווח במאמר זה, כלל 202 הורים, שמילאו שאלונים אנונימיים ובהם סולמות להערכת רמות ההזדהות והערות, וכן נתונים על משתני הרקע שלהם. עלפי ממצאי המחקר נקבעו רכיבי ההזדהות והערות וכמו כן שכיחות השילובים האפשריים בין הרמות השונות של הזדהות וערות ההורים. שילובים אלה יצרו בסיס לטיפולוגיה של התנהגות הורים בסוגיית המעורבות בעבודת בית– הספר. נמצאו קשרים בין מספר משתני רקע של ההורים לבין רמת ההזדהות שלהם, ולא נמצאו קשרים בין משתני הרקע שלהם לבין רמת הערות. ממצאי המאמר עשויים לשמש בסיס חשוב להמשך המחקר בשאלת מעורבות ההורים בעבודת ביתהספר.

 

עיונים במינהל ובארגון החינוך , 26: 34-7, 2002. © כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת חיפה

להורדת המאמר המלא בנושא "הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית-הספר ":

מקור

עיונים במינהל ובארגון החינוך, 26: 34-7, 2002 2002

תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

מאת: חבצלת ארנון

'תהליכים מקבילים' מסמן תופעה שבה המנהל משחזר ביחסי ההדרכה את דפוס היחסים שהוא חווה מול הצוות בבית הספר. זהו תהליך מורכב וסמוי מן העין, שאם הוא נחשף ומזוהה על ידי המדריך האישי, יש בכוחו לחולל שינוי עמוק בהדרכה ובדפוסי הניהול, ולשפר משמעותית את מערכות היחסים והתפקוד של המדריך האישי והמנהל במסגרת ההדרכה ובבית הספר.

121

מאת: חבצלת ארנון

כלים מושגיים ומעשיים להתמודדות של המדריך האישי עם אירועים בהדרכה שעשויים להתפרש כהאשמה או התקפה כלפי המדריך – בהתבסס על תפיסות ומושגים מהעולם הטיפולי: השלכה הזדהותית, הכלה, מסגור-מחדש. ההתמודדות עם אירועים כאלו מורכבת משני שלבים - שלב ההבנה ושלב ההתערבות. בשלב ההבנה המדריך מונחה להתעלם מהגוון המאשים של דברי המודרך ולזהות את המסר הסמוי בדבריו. בשלב ההתערבות המדריך ישתמש בהבנות שרכש על מנת לגזור התערבות הולמת, ולהציע למודרך זוית ראיה חדשה שתסייע לו להתמודד עם הקשיים ולצמוח מתוכם.

119

מאת: יעל שלסינגר

שאילת שאלות אינה רק פרקטיקה מרכזית, אלא גם אמנות השיח בין מדריך למודרך. חשיבותה ותהליך פיתוחה מוצגים כאן בתמציתיות, ולצדם גם רשימת שאלות לשימושו של המדריך האישי, מחולקות על-פי מטרות.

116

מאת: אהרון רנן

"אין הזדמנות שנייה לפגישה הראשונה"... כמו בכל פגישה ראשונה, גם הפגישה הראשונה בין המדריך האישי למודרך מעוררת התרגשות ומתח ומעלה שאלות: היכן כדאי להיפגש? על מה כדאי לדבר? האם להעלות סוגיה מקצועית בפגישה הראשונה? ועוד. כלי זה, שפותח במיוחד עבור מדריכים אישיים למנהלי בתי ספר בראשית דרכם, נועד להפיג חששות ולהציע המלצות והנחיות על המקום, המסגרת והתוכן של הפגישה הראשונה.

98

מאת: נרקיס שור

שיקוף הוא כלי מרכזי בתהליכי גיבוש זהות, ומכאן חשיבותו בכל הדרכה של מנהלים חדשים. תפקיד המדריך האישי להציב לפני המנהל המודרך "מראות" כדי לסייע לו בהתבוננות פנימה והחוצה ובתהליכי בניית הזהות הניהולית שלו. הכלי מציג תיאור של שיקוף, מיפוי סוגי שיקוף ועקרונות עבודה למדריך האישי.

109

מאת: אלי מלמד

מטפורות הן כלי רב-עצמה שיכול לחולל שינוי חשיבתי. שינוי כזה עשוי להוביל גם לשינוי במציאות. בעזרת מטפורה אפשר לנסח מחדש חוויה או מצב, וכך להתמודד עמם מזווית אחרת. בצד הבהרה מהי חשיבה מטפורית ומה יתרונותיה מוצעת לקוראים דרך להשתמש במטפורות כדי להבהיר ולהבין סיטואציות מורכבות או מציפות.

98

מאת: יפה בניה

ל"פדגוגיה של אכפתיות" שפיתחה נל נודינגס יש השלכות חיונוכיות מרחיקות לכת על כל מה שמתרחש בבית הספר - מבנה תוכנית הלימודים, שיטת ההוראה ובעיקר היחסים האנושיים. יש לה גם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. הבית (הטוב), על ערכי הדאגה והאכפתיות המאפיינים אותו, הוא המקום שממנו צריך להתחיל השינוי.

360

דברי הפתיחה של גלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, במהפכות של יום יום, הכנס הארצי השלישי למנהלי בתי ספר

369