אילנה מויאל, נשואה ואם לשלושה ילדים נשואים, מנהלת בי"ס "עוזיאל" ממלכתי דתי תורני (יסודי) בקריית שמונה. למוחרת ה- 7.10 נשארה עם משפחתה מספר ימים להתארגנות, טרם הפינוי לירושלים. עיקר דאגתה בימים הראשונים היה למפות הימצאותם של 320 תלמידי בית הספר לצד הפעלת צוות המורים. עם הפינוי הקימה בי"ס לתלמידים שפונו למלון, בד בבד עם המאמץ לשבץ את שאר התלמידים ב- 101 בתי ספר שונים. אילנה שיתפה את הקושי להיות ללא בית בעיקר במצבים קיצוניים, כמו הבן שהתחתן תוך כדי המלחמה. היה חסך בפרטיות של בית בתקופת הפינוי, שהורגש ביתר שאת בנופלם של בן אחיה, ושל בוגר ביה"ס, אשר אימו היא חלק מצוות ביה"ס. תהליך החזרה לקריית שמונה היה כרוך בשיפוץ ביה"ס שנפגע שלוש פעמים ובהכנתו לקליטה לשגרה. גל ראשון של חזרה היה בפורים והשני - לאחר הפסח, תוך דגש על תמיכה בצוות ובנפש התלמידים.