בשבת בבוקר יצחק הבין שיש אירוע, אבל לא את ההיקף, והם המשיכו להתפלל, בדיעבד התחרט שלא יצא לעזור. במוצאי החג התקשר לצוות המורים ושמע מה עבר עליהם. למוחרת נסע למועצה והחל לסייע בפינוי עלומים ובמטלות לוגיסטיות שונות בד בבד לניהול ביה"ס. לאחר כשבוע הבינו בצוות ביה"ס שצריך להכין מערכת וללמד את התלמידים עד כמה שזה נשמע לא הגיוני. ביה"ס החל בלמידה מרחוק בזום, אך היה צורך במפגש פנים אל פנים. הם עברו ללמוד בצורה חלקית ביד בנימין למשך כחודש. משם חזרו ללמידה בביה"ס והתמודדו עם אתגרים רבים. יצחק מוטרד מאוד ממצב החברה הישראלית ומקווה לשיקום האזור והמדינה.