כשהתרבות פגשה את המדיה החברתית – סוד קסמה של המהפכה

סוד קסמה של המהפכה

מהפכת המדיה החברתית הינה מסיבית וההנחה היא שתקופת ההסתגלות תהיה ארוכה מבעבר. דור שלם של צעירים גדל  לפרש ולהביע עצמו לאור השפעתן המסיבית של הרשתות החברתיות וחדירתן לשגרת חיי היומיום.

סיכום אירוע

מפגש זה עסק בהשפעת המדיה החברתית על העידן בו אנו חיים תוך בחינת ההשלכות על תחושת הפרטיות, יצירתיות, שיתופיות ותפיסת הזמן.

הנתונים והסטטיסטיקות האחרונות מלמדים על כך שאנשים משתמשים ומבלים שעות רבות ברשתות החברתיות. כך למשל, נכון לעכשיו בפייסבוק יש כמיליארד גולשים והאמריקאים מבלים בפייסבוק יותר זמן מאשר בארבעת האתרים הפופולרים ביותר בארה"ב יחד. מרכזיותן של רשתות חברתיות בא לידי ביטוי גם בסקר שנערך בשנת 2005. מהסקר עלה כי  1 מתוך 20  אמריקאים משתמש בשירות של מדיה חברתית. לפני כשנה וחצי נערך סקר דומה נוסף בו התגלה כי כיום מדובר על  1 מתוך 2 אמריקאים המשתמש בשירות כלשהו של מדיה חברתית. ובישראל, הנתונים מלמדים על כך כי  72% מאוכלוסית ישראל גולשת באינטרנט ומתוכה ל% 91 יש חשבון בפייסבוק. עוד נמצא כי הגולש הישראלי מבלה בפייסבוק בממוצע 11.1 שעות בחודש –  הזמן הממוצע הרב ביותר בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם.

הרגלי צריכת אינטרנט בקרב גילאים שונים

קבוצת אוכלוסיה מעניינת בעולם המדיה היא ילדים ובני נוער. ממחקר שפורסם במאי 2012 אודות הרגלי צריכת אינטרנט בישראל עלה כי 86% מבני הנוער (גילאי 12-17) מבלים ברשתות חברתיות. כמו כן, המחקר מלמד על השינוי בנוף התקשורתי לאורך הדורות. במסגרת המחקר נבדקה השאלה 'מה הם הצרכים שלשמם גולשים  באתרי אינטרנט בעברית?'. כל שכבות הגיל הזכירו בשכיחות רבה "חדשות" למעט גילאי  12-14 שענו כי הצרכים העיקריים שלהם הם "רשתות חברתיות", "לימודים" ו"משחקים"- מכאן ניתן גם ללמוד על העדפותיהם ועולמם התרבותי.  כמו כן, נמצא כי רשתות חברתיות, כצורך שבגללו אנשים מגיעים לאיטרנט, נעלם לאחר גיל 35.  את מקום רשתות החברתיות תופס "אינטרנט למטרות עבודה". בגילאי 65 ומעלה הצרכים שלשמם משתמשים באינטרנט הם  "סידורים" ו"כלכלה". הסיבות שלשמן אנשים מגיעים לאינטרנט מעידים בעיקר  על תחומי העניין ועולמם התרבותי.

פרטיות, יצירתיות שיתופיות וזמן

המונח פרטיות הינו מונח אלסטי מבחינה סוציולוגית- תרבותית והשתנה במהלך השנים.  לאורך השנים היה פער בין דורי תמידי בנוגע לאופן שבו חברה תופסת את מונח הפרטיות. אולם, כיום הפער קשור באופן הדוק להופעתן של הרשתות החברתיות. יתכן ש"היעלמותה" של הפרטיות קשורה באופן שבו רבים חושפים את חייהם ומספרים על מעשיהם בפייסבוק ובטוויטר. האופן שבו מושגים כמו "אישי" ו"ציבורי" נתפסים משתנה לחלוטין. דוגמא טובה לכך היא האופן שבו ניתן לעדכן את  סטטוס מערכת היחסים באופן תדיר בפייסבוק.

היצירתיות החדשה הנוצרת במדיה החברתית באה לידי ביטוי באופן  מענין בשימוש ביו טיוב, רשת חברתית המאפשרת העלאת קבצי וידאו על ידי המשתמשים ונוצרת כמניפולציה של טקסט, וידאו ומוזיקה. הפלטפורמות החדשות מאפשרות לגולשים להתנסות בסוג חדש של יצירתיות כגון יצירת קליפים של "ליפ סינק" שהפכו לתופעה תרבותית או "מש אפ" של סוגי מוסיקה שונים. היו טיוב הינו אתר לחקירה תרבותית מרתקת גם לאור האפשרויות שמעניק לחשיפתם המהירה של אנשים אנונימיים ויצירותיהם תוך זמן קצר למשתמשים רבים אחרים .

בעידן הרשתות החברתיות הציווי "המוסרי" הוא לשתף ולדווח. השיתוף הוא בדרך כלל על ה'כאן עכשיו' והתפשטות המידע מתרחשת במהירות שעד היום לא היינו רגילים לה.

השפעות חדשותיות

האינטרנט, טרום עידן המדיות החברתיות, המכונה גם 1.0 ,WEB   דמה לכביש חד סטרי ולא היתה בו דרך להגיב על מה שצורכים. לעומת זאת, ה2.0 WEB , עידן האינטרנט בו קיימות מדיות  חברתית, מציע מודל תקשורתי אחר של כביש דו – סיטרי המבוסס על קונספט של שיחה כאשר הצרכן מייצר את התוכן, משתף ודן בו.  מדובר בשינוי משמעותי שכתוצאה ממנו פחות אנשים קוראים עיתונים וצופים בטלויזיה מכיוון שהם סומכים על חבריהם שיחברו אותם לחדשות. כאשר שואלים צעירים "איך תדעו מה קורה במדינה?" התשובה הרווחת היא: "אם משהו חשוב קורה בעולם החדשות ידעו למצוא אותי".

טלפונים סלולרים

 הטלפונים הסלולרים הפכו לאחד האביזרים החשובים המלווים רבים מבני האדם כאשר נמדדת עליה במספר בעלי מכשירי הטלפונים החכמים ועליה מתמדת בצריכת המידע. הטלפונים החכמים הינה גם אחת הדרכים הפופולאריות לצרוך תכני מדיה חברתית, המגיעים אלינו במהירות גדולה מאי פעם. מה שמניע את הצעירים כיום הוא "הקוד החברתי" כאשר הם מחפשים דרך ליצור קשר עם חבריהם באמצעות דרכים חדשות ומרתקות. הנתונים מלמדים על ירידה של 12% בדקות השיחה בקרב גברים ונשים בשימוש בטלפונים סלולרים בין השנים 2009 ל 2011 והסיבה לכך היא שהפונקציה של הטלפון הסלולרי השתנתה- כיום הטלפון הסלולרי לא נועד כדי שידברו בו אלא הוא מכשיר שבאמצעותו ניתן לגלוש באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות, לשלוח הודעות ולשחק.  

ארגונים ומדיות חברתיות

עבור חברות וארגונים דרישות השיתוף המאפיינת את עידן המדיה החברתית מהווה סכנה אך גם הזדמנות. העובדה שהמדיה החברתית הפכה  לגיטימית באה לידי ביטוי במבצע "עמוד ענן" שם דובר צהל צייץ בטוויטר הרשמי שלו ושלח אזהרה לחמאס ובתגובה איים חזרה החמאס חזרה באמצעות ציוץ.. המסקנה היא שגם ארגונים הנחשבים ל"פורמליים" מאוד בוחרים לתקשר גם בפלטפורמה הזו מתוך הבנה כי לא ניתן  להזניח את הזירה הזו.

סיכום

לאורך השנים טכנולוגיות חדשות היוו מקור לחששות בקרב רבים ולכל טכנולוגיה היתה תקופת הסתגלות. כך למשל, שהטלויזיה נכנסה לחיינו רבים סברו רבים כי הרדיו יעלם וכשהאינטרנט החל לתפוס תאוצה סברו כי לא יקראו יותר עיתונים. מהפכת המדיה החברתית הינה  מסיבית וההנחה היא שתקופת ההסתגלות תהיה ארוכה מבעבר. כיום דור שלם של צעירים גדל להבין את העולם, לפרש ולהביע עצמו לאור השפעתן המסיבית של הרשתות החברתיות וחדירתן לשגרת חיי היומיום.  המדיה החברתית מחלחלת לתרבות ודרך המספרים ניתן להבין כי הגענו לנקודת האל חזור.  אין ספק כי המסקנה המתבקשת הינה שלא כדאי להקל ראש במדיות החברתיות ולהתעלם מהן. ההמלצה היא  לדבר עם הילדים ובני הנוער היכן שהם נמצאים בזירות המדיות החברתיות השונות תוך בחינת המרחב ההזדמנויות והמגבלות שלו.

להרצאה בירושלים הסכים להוסיף ד"ר יובל דרור גם מספר מילים על מחקר שביצע לאחרונה, שבדק את עמדותיהם של תלמידים בנוגע להטמעת טכנולוגיות בכיתות.

המחקר התמקד אך ורק בתלמידים וכלל סקר טלפוני שארך עשרה ימים, בקרב 606 תלמידים בגילאי 12-17. הסקר בוצע בתחילת 2012.

את המחקר המלא ניתן לראות באתר: www2.colman.ac.il/digital

למחקר היו שלוש מטרות:

1.      לשרטט תמונת מצב שמבוססת על הערכת תלמידים: אילו טכנולוגיות הכי פופולאריות בכיתות? מי מלמד את אותן טכנולוגיות? היכן הן נלמדות?

2.      מה התלמידים חושבים על הטכנולוגיה: האם היא הופכת את הלמידה למעניינת או משעממת?  ליעילות או לא? מה הם חושבים על אופן השימוש של המורים בטכנולוגיה? האם הם משתמשים בטכנולוגיה גם בבית?

3.      לבדוק שתי סוגיות:

א.      הקשר בין מורים לתלמידים ברשתות חברתיות

ב.      גישתם של התלמידים למודל 'הכיתה ההפוכה', בו לומדים נושא באמצעות סרטון בבית ומבצעים את התרגול בכיתה, בתמיכת המורה.

תוצאות:

שימוש בטכנולוגיה בהוראה בכיתה

נבדקו חמש טכנולוגיות: מצגת, האתר הכיתתי, הקרנת סרטונים, עבודה משותפת על מסמכים, לוח אינטראקטיבי.

פילוח לפי מגזרים: נמצא כי השימוש באמצעי העזר הטכנולוגיים נעשה ביישובים שבהם חציון השכר הוא גבוה יותר, אפילו אם האמצעים ניתנים בחינם.

היקף השימוש במגזר הערבי בכל האמצעים שנבדקו הוא נמוך. למעשה, קיים פער של פי 3-4 בהיקף השימוש במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי.

שימוש המורים באמצעים הטכנולוגיים: 42% מהנשאלים העריכו שהאופן בו המורים משתמשים בטכנולוגיה עוזר להן להבין את החומר. 36% העידו שאופן השימוש עוזר להם במידה בינונית ואילו 21% העידו שאופן השימוש עוזר להם בצורה מועטה או מועטה מאוד בהבנת החומר.

נמצא הבדל בין בנים (36.6%) לבנות (45.5%).

הערכת התלמידים את הטכנולוגיה: נמצא ש- 70% מהנשאלים מעריכים שהשימוש בטכנולוגיה באופן כללי, לאו דווקא על ידי המורים שלהם, עוזר להם להבין את החומר הנלמד.

המעניין הוא ששתי קבוצות התלמידים, אלו שהעידו ששימוש המורים בטכנולוגיה עוזר ואלו שהעידו שלא, מעריכות את השימוש בטכנולוגיה באופן כללי כעוזר להבין את החומר.

סוגי הטכנולוגיה השונים: האמצעים הוויזואליים (מצגות וסרטונים) מדורגים גבוה מאוד ונתפסים בעיני הלומדים כעוזרים ללמוד, כמעניינים וכתורמים ללמידה.

נמצא גם שיש פער בין הפוטנציאל של הטכנולוגיות לשפר את תהליך הלמידה וההוראה לבין הזמינות שלהן והשימוש בהן בפועל.

שימשו בטכנולוגיה בבית התלמידים

נבדקו חמש טכנולוגיות: וויקיפדיה, מנועי חיפוש, סרטונים, רשתות חברתיות (להתייעצות עם חברים) ושימוש בפורום הכיתתי.

בשיעורי בית: השימוש בוויקיפדיה וההתייעצות עם חברים ומכרים שמתמצאים בנושא הם הנפוצים ביותר.

כאשר לא מדובר במטלה בית ספרית: מידת השימוש בכל הטכנולוגיות היא כמעט זהה, למעט הצפייה בסרטונים. כאשר התלמידים עושים שיעורי בית הם אינם צופים בסרטונים. אך כאשר לא מדובר בשיעורי בית- שיעורי הצפייה הם גבוהים מאוד. כמו כן, נפוץ מאוד השימוש בפרקטיקות חברתיות (פייסבוק או התייעצות עם חבר).

חיפוש מידע באינטרנט

42% מהנשאלים מדווחים שכלל לא מלמדים אותם בבית הספר כיצד לחפש מידע באינטרנט.

51% מהנשאלים מדווחים שכלל לא מלמדים אותם כיצד להעריך את נכונות המידע.

במגזר הערבי יש יותר דגש על למידה של נושא חיפוש התוכן והערכתו מאשר במגזר היהודי.

כמו כן, תלמידים צעירים לומדים זאת יותר מתלמידים מבוגרים.

יצירת תוכן להעלאה לרשת

2% מהתלמידים אמרו שבית הספר תמיד מעודד אותם ליצור תוכן להעלאה.

3% מהתלמידים- לעיתים קרובות.

8% מהתלמידים- לעיתים רחוקות.

78%- לעולם לא!!

המחקר הסיק שעל מערכת החינוך להקנות כלים בסיסיים לפעולה יעילה ומשמעותית במרחב הדיגיטלי באמצעות הוראת מיומנויות חיפוש והערכת איכות המידע, תוך עידוד התלמידים להתנסות לא רק בצריכת תוכן אלא גם ביצירתו.

קשר בין מורים ותלמידי בפייסבוק

ל- 60% מהנשאלים אין אף חבר מורה בפייסבוק (כאשר מדובר בחשבון הפרטי של המורה).

38% מהתלמידים שיש להם חבר מורה בפייסבוק אמרו שהחברות תורמת במידה רבה לאווירה בכיתה.

70% מהתלמידים שאין להם חבר מורה בפייסבוק אמרו שהם כלל לא מעוניינים בכך.

 מודל הכיתה ההפוכה

39% מהתלמידים מביעים עניין בללמוד במתכונת כזו.

רק 0.8% אמרו שהם כבר לומדים כך כיום (כלומר חמישה תלמידים מתוך 606 נשאלים).

מתוך 601 הנשאלים הנותרים, 50% העריכו כי למידה במודל זה תסייע להם.

המגזר הערבי מעוניין במיוחד בלמידה במודל זה.

קישורים להרצאה:

כשהתרבות פגשה את המדיה החברתית- סוד קסמה של המהפכה (חלק א) – ד"ר יובל דרור,ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במכללה למנהל. סוציולוג והיסטוריון של הטכנולוגיה

כשהתרבות פגשה את המדיה החברתית- סוד קסמה של המהפכה (חלק ב) – ד"ר יובל דרור,ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית במכללה למנהל. סוציולוג והיסטוריון של הטכנולוגיה