פני הנוער נמצאים בשינוי מתמיד – מה זה דורש מאיתנו?

מה ניתן ללמוד מהרגלי הצריכה של מוצרים מסחריים על חינוך בני הנוער בישראל

עולם הפרסום והשיווק למד להתאים עצמו ללקוחותיו ולפלחי שוק שונים, בהתבסס על מחקרים וסקרים שונים.

מחקרים אלו יכולים לסייע לנו, אנשי החינוך, לפתוח צוהר רחב יותר לעולמם של בני הנוער, לרצונותיהם, שאיפותיהם ולאופן בו הם תופסים את העולם.

חברת שטראוס, בשיתוף עם חברות צריכה אחרות, ערכה סדרת מחקרים מעמיקים על הצרכים הפסיכולוגיים של הנוער בישראל.

סיכום אירוע

מה ניתן ללמוד מהרגלי הצריכה של מוצרים מסחריים על חינוך בני הנוער בישראל?

מדוע גם היום, בעידן דיגיטאלי של זמינות ועושר רב של מקורות ידע, עדיין הכרחית הזירה החינוכית של בית הספר?

עולם הפרסום והשיווק למד להתאים עצמו ללקוחותיו ולפלחי שוק שונים, בהתבסס על מחקרים וסקרים שונים.

מחקרים אלו יכולים לסייע לנו, אנשי החינוך, לפתוח צוהר רחב יותר לעולמם של בני הנוער, לרצונותיהם, שאיפותיהם ולאופן בו הם תופסים את העולם.

חברת שטראוס, בשיתוף עם חברות צריכה אחרות, ערכה סדרת מחקרים מעמיקים על הצרכים הפסיכולוגיים של הנוער בישראל.

המחקר זיהה שמונה מגמות פסיכולוגיות מרכזיות:

1. הרצון לחוות: המוצרים שהצרכן רוכש צריכים לעזור לו להפיק את המיטב מחייו.
2. דרישת פתרונות לאינדיווידואל: הלקוח רוצה להרגיש מיוחד, שונה. מעבר לכך, הוא רוצה לתפור את המוצר על פי מידותייו.
3. הרצון להתחבר: הצרכנים רוצים להשתייך לקהילות שונות ומגוונות, אבל בדרכים חדשות, מהירות, נוחות ואופנתיות. קהילות וירטואליות מאפשרות לאנשים למצוא אנשים אחרים שהם בעלי שפה משותפת להם.
4. דרישת הזמינות המיידית: הצרכן בוחר להשקיע את הזמן בדברים שחשובים לו, בלי לבזבז זמן. הוא דורש זמינות מיידת של השירותים הניתנים לו, 24 שעות ביממה.
5. "הכל הולך": הצרכן חופשי לעשות הכל, מבלי להתחשב בכבלי גיל ומגדר. בעולם שבו הכל אפשרי- אז גם "הכל הולך".
6. התייחסות לבריאות ואיכות חיים: כחברה, אנו רוצים איכות חיים פיזית, רגשית ורוחנית. אורח החיים הבריא וההוליסטי מתפשט.
7. "לשדרג" ו"לשנמך": הצרכן רוצה להוציא פחות על מוצרים ושירותים סתמיים כדי לנתב את הוצאותיו הגדולות על מה שבאמת מלהיב אותו.
8. תפיסת "עולם טוב יותר": לצרכן אכפת מהעולם, הקהילה והסביבה. מתפתח סגנון חיים ירוק ועל כן גם התאגידים מפתחים אחריות חברתית.

המחקרים העלו כי הנוער חי בכמה דיסוננסים:

בין אומנטיפוטניות לתלותיות: אני יכול להיות מי שאני רוצה, לדבר עם מי שאני רוצה אבל אני צריך אישור הורים, אין לי רכב, כסף וכו'.

בין עדריות לאותנטיות: הנער והנערה נקרעים בין הרצון להיות ייחודי לבין הרצון להיות כמו כולם.

בין מסכות וירטואליות לחשיפה מוחלטת: החברים רואים מה כתוב בפייסבוק ובבלוגים, אבל כך גם ההורים…

כיצד משפיעים הדיסוננסים על הנוער?

1. צורך בשייכות – רצון לנוער צורך גדול לדעת מה קורה אצל בני נוער אחרים. הם מחפשים להרגיש חלק ממשהו ולדעתשהם לא לבד,
2. שיתוף מועצם – כל חוויה, כל מחשבה, כל התרחשות- עוברת שיתוף.
3. בני הנוער רוצים להרגיש כמו סלבריטאים: יש הרגשה שגם אני יכול להיות סלבריטאי ולהצליח (כמו ג'סטין ביבר).

נוכחות הטכנולוגיה בחיי הנוער משפיעה על הבניית הידע במספר אופנים:

1. היחלשות הסמכות – הטכנולוגיה יוצרת טשטוש גבולות, תחושת אומניפוטנציה, אינסוף מידע, נגישות וכישורים. כתוצאה מכך, בעולם הדיגיטאלי של ימינו,  הולך ונחלש "הקול המכריע": בעולם של היום הלימוד נודד לרוחב והוא לא לינארי (אין סמכות, היררכיות וקול מכריע כמו בעבר). ה"איך" וה"מה" מתחלפים באיפה (איפה לחפש).
2. חשיבה לא לינארית – הצעירים של היום מוצפים ברעש פנימי ולכן הם מאבדים לפעמים את הלוגיקה והליניאריות.

טכנולוגיית המידע משפיעה על החשיבה האנושית: מאבדים את חוש המחשבה, קופצים מדבר לדבר.

כך, במקום להבנות גוף ידע נוצרות רשתות של הקשרים אסוציאטיביים.

כביכול, זמינות המידע מעידה על ידע נרחב יותר. אך האם זה ידע? האם האוטודידקט למד את מה שהוא רצה ללמוד?

היום, המושג 'ידע' והסמכותיות העוטפת אותו עומד בתנאים של היום בסימן שאלה.

הכישורים המרכזיים שהתלמיד זקוק להם בעולם הדיגיטלי הם סינון וחוש ביקורת ולאו דווקא שינון וזיכרון.

חוש הביקורת האישית הופך להיות הקול המכריע בלמידה.

כדי לפתח חוש ביקורת אישית, הזירה החינוכית היא הכרחית. יחסי מורה תלמיד הם קריטיים לפיתוח כישורים אלו.

שימוש במגמות פסיכולוגיות שונות כמנוף לעשייה חינוכית:

המחקר הראה כי קיימות כמובן השפעות טובות הרווחות בקרב הנוער של היום- שעלינו להשתמש בהן:

• בתכניות הטלוויזיה התכניות על הילדים הטובים מנצחות את התוכניות על הילדים הרעים (למשל תכנית הטלוויזיה הפופולארית "GLEE").
• ההורים הם יותר מודל לחיקוי מבעבר.
• זמן הבילוי בבית גדל (בניגוד לבילוי בחוץ).

על ידי התייחסות להשפעות אלו, אנו יכולים להשפיע באופן חיובי על הנוער.

לסיכום:

המחקרים שנעשו על ידי חברות הצריכה בישראל מספקים לנו נקודת מבט רחבה על צרכיהם הפסיכולוגיים של בני הנוער בישראל. על ידי התייחסות לצרכים אלו, נוכל להעמיק את השפעתנו בקרב התלמידים.

זיהוי המגמות החיוביות המצוינות לעיל יכול גם הוא לסייע לעוסקים בחינוך.

ולבסוף, למחנכים ולעשייה החינוכית יש כעת תפקיד נוסף: לפתח ולקדם חשיבה ביקורתית, המאפשרת התמודדות עם דרכי הלימוד החדשות בעידן הטכנולוגי.