אייל דבורי הוא חבר קיבוץ בארי והיה רכז שכבת י״ב בתיכון נופי הבשור. בשבת היו אייל ומשפחתו המורחבת בקפריסין, כך שליוו את האירוע מרחוק בתחושת חוסר אונים ופחד גדול. אחת מתלמידות השכבה נרצחה, ואחת ממחנכות השכבה נחטפה. אחרי יומיים חזר לארץ לבית המלון בים המלח שם היו חברי בארי. תוך כשבועיים הקים שלוחה של התיכון באזור ים המלח וניהל אותה. היה עליו לגייס צוות כי מורי ביה"ס היו מפוזרים בכל הארץ. בנוסף התלמידים והצוות היו בטראומה קשה. הם הבינו שמטרת ביה"ס כעת היא שיקומית, ולא לימודית. בהמשך בנו איזון בין למידה לתמיכה ולשיקום. תלמידי שכבת י״ב שאותה ריכז דרשו לסיים את השנה ביחד, ופתחו להם פנימיה בעין גדי, והם למדו בביה"ס שאייל ניהל.