התפתחות ולמידה בתפקיד המפקח הכולל

רקע

תפקידם של המפקחים הוא תפקיד בעל חשיבות מכרעת בקידום מערכות חינוך. מחקרים עדכניים יוצאים מגבולות בית הספר ומדגישים כי למנהיגות מחוזית – ובייחוד למנהיגותם של מפקחים – פוטנציאל השפעה גדול על איכות ההוראה והלמידה. השפעה זו מבוססת על שני יסודות הכרחיים: היות המפקח מנהיג פדגוגי הממוקד בשיפור תהליכי הוראה ולמידה, והיות המפקח מנהיג מערכתי הרואה בבתי הספר שבתחום אחריותו רשת מקצועית וכר פורה לשיתופי פעולה.

מנהיגות פדגוגית הממוקדת בתהליכי הוראה ולמידה בכיתות מייצגת תפיסה מרכזית במערכות חינוך מזה למעלה מעשור. המחקר מראה כי מנהיגות זו, במיטבה, שנייה במידת השפעתה על איכות ההוראה והלמידה רק לניהול כיתה בפועל. ריצ’רד אלמור, מהקולות הבולטים והמקוריים במחקר החינוך, טוען שעל אף העמדה המערכתית של המפקח, עליו להצליח להיות מעורב במישרין בהוראה ובלמידה – כדי לרדת לעומקן ולהבין את אתגריהן המשתנים. כך יהיה ביכולתו לחולל בהן תהליכים של שיפור מתמיד. מעורבות זו דורשת היכרות עם הנעשה בכיתות, הובלת שפה מקצועית משותפת ועבודה עם שותפים בכל רמות המערכת – למען למידה, התפתחות וצמיחה מקצועית.

בראייה מסורתית היה נהוג לדמות את בית הספר ואת המערכת סביבו למבנים סדורים דמויי פירמידה, והמנהיגות בקדקוד. אך תאוריות עכשוויות של מנהיגות מערכתית, רואות בהם רשתות חיות, דינמיות. ברשתות אלו חלקים שונים המקיימים ביניהם יחסי גומלין מורכבים (למשל, יחסי הגומלין ברשת הכוללת בתי ספר, רשות, פיקוח ומחוז). בשנים האחרונות רווחת שיטת  ניתוח ופעולה הקרויה “חשיבה מערכתית” –  System Thinking, שיטה העוסקת בהבנת הדרכים שבהן שינויים בחלק אחד של המערכת עשויים להשפיע על חלקים אחרים בה. בהשפעתה של תפיסת החשיבה המערכתית, מייקל פולאן טוען שמנהיגים מערכתיים בימינו אינם יכולים להתבסס עוד על סמכות כדי לנווט מערכות חינוך ולהשפיע עליהן; עליהם לפתח הבנה עמוקה ביחסי הגומלין המורכבים שסביבם, ליזום ולרקום שיתופי פעולה ולקדם את ההוראה והלמידה מתוך נאמנות לשליחות.

עקרונות למידה

1. קהילה מקצועית לומדת: הלמידה המאורגנת במחוזות מאפשרת למידה במסגרת קבוצה אינטימית ופיתוח של קהילה מקצועית לומדת, הבוחנת יחד את הפרקטיקה ומעמיקה את שיתופי הפעולה במסגרת המחוז על רקע צמיחת שפה מקצועית משותפת.
2. למידה מתוך הפרקטיקה: מיקוד בסדירויות ושגרות עבודה בלמידה – תוך הגדרתן, המשגתן ומסגורן מחדש – הוא כלי רב עוצמה ללמידה ארגונית רלוונטית ובת השפעה על הפרקטיקה. תהליך הלמידה מספק הזדמנות רבת ערך לרפלקציה על מציאות העבודה מחד והזדמנות להצעת פרקטיקות חדשות עבור מציאות זו.
3. הרחבת הרפרטואר המקצועי: מפקחים פועלים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וארגוניים מגוונים, ועל כן אנו פועלים לפתח ולהציע רפרטואר של פרקטיקות, שיתווספו לפרקטיקות השונות שמפקחים מבצעים בהצלחה כבר עתה. לאור זאת, פיתח המכון רפרטואר רחב של פרקטיקות אפשריות לביצוע הסדירויות הפיקוחיות.  טיפוח הבנה משותפת ומסוגלות מקצועית של חברי הרשת להכיר ולהפעיל חלופות שונות לביצוע פרקטיקות מקצועיות נדרשות – על ההזדמנויות והאתגרים, הטמונים בכל חלופה.
4. העבודה כמושא ללמידה: הפעולות המקצועיות המתבצעות בשגרת העבודה, ובעיות ספציפיות המעסיקות את הלומדים בשדה עבודתם מהווים מושא ללמידה. פעולות ובעיות אלו נדונות ונלמדות בקבוצה מתוך ההקשר המערכתי, הארגוני והתרבותי הייחודי להן.
5. ריבוי נקודות מבט: הלמידה מתבצעת בקבוצת עמיתים, על מנת לאפשר התדיינות המעוגנת בריבוי נקודות מבט. ריבוי נקודות המבט הינו מהותי בטיפוח חשיבה הקשרית מסועפת וגמישה אודות הפרקטיקות והבעיות המקצועיות הנדונות.
6. שיח מקצועי שיטתי: ייצוגים/ראיות (כגון צילומי וידיאו, הקלטות, תימלולים, מסמכים כתובים, סיפורי מקרה וסימולציות)  של פעולות מקצועיות ושל בעיות קונקרטיות מהשדה –ובאמצעות ביקורים בשדה, מהווים בסיס לשיח מקצועי. השיח המקצועי מלווה במתווים מובנים המובלים ע"י הקבוצה/בעל תפקיד לאור מטרה קונקרטית של המפגש במסגרתו מתקיימת השיחה. ביצוע מתודי של מהלך השיחה מתחיל בהתבוננות המתאפשרת מתוך השהיית שיפוט, עובר לניתוח ראשוני המתגבש לכדי ניתוח מעמיק ושיטתי, וממשיך לבחינת חלופות.
7. קולגיאליות ואמפתיה כבסיס לגישה חקרנית: למידה המעוגנת בפרקטיקה מקצועית כרוכה, הלכה למעשה, בחשיפת הפעולות שאנשי חינוך מבצעים בשגרת העבודה שלהם בשדה. על מנת להפיק את המירב מלמידה זאת, נבקש לטפח בקבוצת הלומדים תרבות של קולגיאליות ואמפתיה, המאופיינת ע"י הקשבה, השהיית שיפוטיות, כבוד הדדי, הכרה במציאות ההקשרית המורכבת בה מתבצעת עבודת החינוך, גישה חקרנית ביחס לסוגיות הנדונות, והערכה לתפיסות ולנקודות מבט שונות.
8. למידה מקוונת:  כחלק מתהליך ההתפתחות והלמידה של המפקחים, החל משנת הלימודים תשע"ו פועלת פלטפורמה מקוונת המרחיבה את גבולות למידת המפקחים מעבר לשעות המפגש. ה- Moodle מאפשר קשר ישיר בין המנחים למפקחים ובינם לבין עצמם, מייצר שיתוף ומישוב של ידע מהשדה, מזמן פיתוח, שימוש והדגמה של תכנים שיוצרו במכון, מציג מטרות, לו"ז ויעדים לכל מפגש למידה ומעודד למידה בין מפגשים (מטלות ביצוע).

מאפייני למידה:

1.  למידה במרחב בטוח ומוגן – כל קבוצה מחוזית מחולקת לשתי קבוצות הנחיה – למידה – עבודה.
2. למידה נטועה בהקשר – כל מחוז עוסק בתהליך למידה נפרד.
3. למידה פעילה ומתמשכת –  מפגשים לאורך שנת לימודים (סה"כ 40 שעות שנתיות).
4. למידה מתוך בחירה – בכל יום למידה עומדות אפשרויות מיקוד שונות ללמידה הנתונות לבחירת המפקח.
5. מודל הלמידה נבנה בשיתוף פעולה עם הפיתוח המקצועי של המחוז.
6. החל מתשע"ו לכל קבוצת למידה יש סביבת למידה מקוונת.