מסמך התפיסה העוסק בהתפתחות ובלמידה של מנהלי בתי ספר בישראל נועד לעצב מדיניות ארצית לפיתוחם המקצועי של מנהלי בתי ספר במגזרי החינוך השונים
רקע
מסמך התפיסה העוסק בהתפתחות ובלמידה של מנהלי בתי ספר בישראל נועד לעצב מדיניות ארצית לפיתוחם המקצועי של מנהלי בתי ספר במגזרי החינוך השונים. המסמך הוא תוצר עבודתה של ועדה מקצועית ביוזמת מכון אבני ראשה, בהשתתפות מומחים מן האקדמיה וממערכת החינוך.
תהליכי ההתפתחות והלמידה עוסקים בשלושה היבטים מרכזיים:
ההיבט התוכני
תוכני הליבה
תכנים אלו נגזרים מתפיסת תפקיד המנהל, והם הציר המרכזי של תהליכי הלמידה וההתפתחות בתפקיד.
- הנהגת תהליכי הוראה, חינוך ולמידה
- עיצוב תמונת העתיד של בית הספר – חזון וניהול שינוי
- הנהגת צוות, ניהולו והתפתחותו המקצועית
- התמקדות ביחיד
- ניהול הקשרים בין בית הספר לקהילה
לאחר התבססותה של רפורמת "אופק חדש" עיצב מכון אבני ראשה עם משרד החינוך מתווה להתפתחות מקצועית למנהלים השותפים לרפורמה.
תוכני הבחירה
תכנים נוספים שאפשר להותיר לבחירתו של כל מחוז ומגזר או לבחירת המנהלים עצמם
- היבטים ערכיים וביטוים בעבודה הבית ספרית – ניהול בית הספר מתוך הבנה של השקפת העולם הייחודית של המנהל והצוות, של נורמות תרבותיות ושל ערכים
- ארגון ידע והבנייתו, ניהול משאבים – ארגון הידע וניהולו לצורך סיוע בפיתוח תרבות ארגונית לומדת בבית הספר
- תכנים ברוח הזמן – הטמעה של רפורמות ותפיסות פדגוגיות משתנות, כגון הערכת מורים או תקשוב מערכת החינוך
- תכנים ייחודיים המבטאים הכרה בקבוצות שונות בתוך המערכת – ההקשר המגזרי והשפעותיו על עבודת המנהל.
ההיבט המתודולוגי ושיטות ההוראה והלמידה
לשיטות הלימוד השפעה ניכרת על אפקטיביות הלמידה, ולכן לרוב "המדיום הוא המסר" ויש לו מקום מרכזי בתהליכי הלמידה וההתפתחות. יש כמה מתודולוגיות מרכזיות:
הדרכה אישית – ניתנת למנהלים בראשית דרכם בשנתם הראשונה והשנייה בתפקיד על-ידי מנהלים מכהנים ותיקים, מנהלים שפרשו או יועצים ארגוניים. ייחודה של ההדרכה האישית באינטראקציה
הבין-אישית, שעניינה התפתחות אישית ומקצועית גם יחד, והיא מתרחשת במרחב הניהולי של המודרך.
קבוצות היוועצות קטנות – קבוצות המונות כ-15 משתתפים; בעבודה בקבוצות אלו יש התנסויות בין-אישיות עשירות המאפשרות למנהל ללמוד על יכולותיו בתחום המנהיגות, על יחסיו הבין-אישיים ועל התנהלותו בצוות.
חקר מקרה ולמידה מהצלחות – טיפול בבעיות פרטניות שעולות מן השטח מאפשר לבחון את הידע האוניברסלי ולהתאימו להקשר הבית ספרי.
שימוש בטקסטים – קריאה ופרשנות של טקסטים מאתגרות את החשיבה האישית של המנהל בד בבד עם קידום חוויית הלמידה בצוותא.
קהילה לומדת והנחיית עמיתים – עידוד למידה שוויונית משותפת בין המנהלים הלומדים; הנחיית עמיתים מאפשרת רוטציה בקבלת האחריות הקבוצתית, בהנחיה ובניהול הלמידה.
בית מדרש – למידת טקסטים בחבורה או בזוגות, מתוך שילוב בין התובנות העולות מן הטקסט לתובנות העולות מן הלומד. אין בלמידת בית מדרש נגיעה ישירה בנושאים המקצועיים, אך מתאפשרת נגיעה בנושאים אלה ממקומות לא צפויים.
ההיבט המערכתי של עיצוב תהליכי הלמידה
- המנהל כפדגוג – זהות המנהל כפדגוג חשובה ביותר. לכן חשוב להשקיע בפיתוח דמותו כבעל סמכות מקצועית וחינוכית עליונה.
- תפיסה של למידה מתמשכת – יש חשיבות בלמידה והתפתחות לאורך כל שנות הקריירה של מנהל בית הספר.
- רפלקטיביות כתוכן – רפלקציה היא כלי ניהולי שבאמצעותו לומד המנהל על עצמו ועל קשריו עם הסביבה, ובכך הוא מפתח את יכולותיו. יש להגדיר בתהליכי הלמידה מרחב בטוח ומוגן למימוש הרפלקציה.
- מכוונות לתוצר – כגון גיבוש תפיסות אישיות בכתב, כתיבת מסמכי תכנון, עשייה בבית הספר בעקבות משימת הלימוד – תחזק את תהליך הלמידה של המנהל היחיד ותהווה נדבך חשוב בלמידת המנהלים זה מזה.
- בחירת התכנים תתבסס על כמה עקרונות:
- התאמה לשלבי הקריירה של המנהלים
- "מעט זה הרבה" – בחירת מספר מצומצם של תוכני לימוד בכל שנת עבודה – מומלץ לבחור בכל שנה אקדמית שני תחומי לימוד לכל היותר
- יצירת רצף והמשכיות תוכנית
- בחירת תוכני החובה לצד תוכני הבחירה
- שילוב של תאוריה ופרקטיקה, ידע עיוני ומעשי, תפיסות וכלי ניהול השזורים זה בזה.
