קהילות מנהלים – תובנות מתהליכים במכון אבני ראשה

ד"ר קרן רז נצר, יעקב מיכלין



קהילות מקצועיות לומדות; קהילות עשייה; קהילות מורים; קהילת מובילי חינוך ברשות המקומית – נראה כי בשנים האחרונות המושג קהילות מופיע ביותר ויותר הקשרים הנוגעים להתפתחות מקצועית ולצמיחה של צוותים חינוכיים. נוכח התרבותן של קהילות המורים, דומה שאין מנוס מהשאלה, מהי הזיקה של מנהלי ומנהלות בתי הספר לנושא הקהילות? מטרת מאמר קצר זה היא לספק מענה לשאלה זו, קרי לאפשר הצצה לעולם קהילות המנהלים, כפי שהוא הולך ומתגבש בתוך מכון אבני ראשה.


קהילות מקצועיות נכנסו לחיינו כבר במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, מהלך שצמח מהגישה הקונסטרוקטיביסטית, המדגישה את הבניית הידע ואת תפקיד הלומד בתהליכי למידה קהילתיים. לפי גישה זו, למידה אינה תהליך פסיבי, אלא כזה המתרחש בצורה מיטבית באמצעות הבניית הידע של הלומד עצמו. מתפיסה זו צמחו קהילות מקצועיות לומדות (PLC), שהציעו דרך אפקטיבית לקידום מקצועי של מורים וללמידה ארגונית. מגמה זו התחזקה בשנות האלפיים בעקבות הביקורת על דגמי הפיתוח המקצועי של המורים (זוזובסקי, 2018). קהילות למידה מקצועיות אמורות לספק הזדמנויות ללמידה שיתופית, לחלוק ידע מקצועי ולייצר שלם שהוא גדול בהרבה מסך חלקיו.


מאז, חווה עולם החינוך התפתחות של קהילות מגוונות השונות אלו מאלו במטרותיהן, בעקרונות המובילים אותן ובאופני פעולתן. ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות, ובכלל זה עלייתן של הרשתות החברתיות, אפשרו פריצה נוספת לקהילות המתקיימות בפורמטים חדשים, מקוונים או מקוונים בחלקם.  


למה בכלל קהילת מנהלים? ולמה עכשיו?

מנהלים עסוקים מבוקר עד ערב ביצירת אקלים מיטבי עבור צוותי המורים שלהם ובשימור תהליכי הלמידה של הצוות. בשנים האחרונות, הפכו קהילות מורים לעניין שבשגרה בבתי ספר רבים, וטוב שכך. ואולם בתוך מציאות זו ראוי לשאול – ומה עם המנהלים? ועל אחת כמה וכמה כאשר אחת החוויות הבולטות, המובנות לתוך התפקיד הניהולי היא חווית הבדידות. אחד המשפטים הראשונים שמנהלות ומנהלים שומעים בעת הכניסה לתפקיד הוא: "מעכשיו זה לגמרי לבד... אף אחד לא באמת מבין אותך". אך מה אם הבדידות הזו אינה גזירת גורל? אולי ניתן להתגבר עליה, ולו באופן חלקי, באמצעות עבודה שיתופית במסגרת קהילה?

 

יצירת סביבה קבוצתית תומכת ומצמיחה למנהלים, היא שאיפה שרק הולכת ומתגברת נוכח מאפייני תפקיד הניהול כפי שהם כיום. מנהלי בתי הספר בימינו נדרשים ליכולת עילאית לשם התמודדות עם המציאות המשתנה, שכן עליהם לייצר בבית ספרם תהליכי שינוי וצמיחה ששואבים ממגמות עדכניות מחד גיסא, אך כאלו שיהיו מותאמים לצורכי בית הספר ולהקשר המקומי מאידך גיסא. שתי התביעות הללו מוטלות כיום על כתפיו של כל מנהל אך יש הבדל ביניהן, שכן בעוד הידע הפדגוגי, החינוכי והניהולי מצוי בשפע, הרי שיישומו מסובך בהרבה. האתגר העיקרי, על כן, הוא לבחור בתבונה ולדעת לתרגם את הידע הזה לפרקטיקות המותאמות לבית הספר.

לפי חוקר מדיניות החינוך מייקל פולן (2015 Coherence: The Right Drivers in Action for Schools, Districts, and Systems), הכשירות לביצועים הללו אינה כשירות יחידנית שמנהל בית ספר ניחן בה, אלא כשירות קולקטיבית שמתפתחת באופן מיטבי במסגרת עבודה שיתופית, הן בזירה הפנים-בית ספרית והן בקשרים עם בעלי העניין מחוץ לבית הספר. בעוד השתלמויות מסורתיות נוטות לחזק את הכשירות האישית של מנהל בית הספר, הרי קהילות מנהלים, בשל טיבן של סביבות הלמידה הייחודיות להן, מסייעות למנהל לחזק את "השריר" המשמש להובלת תהליכים קולקטיביים של הצוות החינוכי. בעבודת הקהילה, הידע החדש נוצר מתוך מפגש בין הידע שמביאים עמם חברי הקהילה ובין ידע תיאורטי ויישומי שבמקרים מסוימים אף עובר תיקוף והמשגה באמצעות מחזורי התנסות בשטח.

לאור כל זאת, החלטנו במכון אבני ראשה לצאת לדרך עם כמה קהילות מנהלים כדי לעמוד על תהליכי הלמידה שלהן.


עקרונות מרכזיים לקהילות המנהלים  

אנו עסוקים בתקופה זו בחיפוש אחר צורת פעולה שתתאים למפגשי קהילות המנהלים של המכון, כזו שתייצר למנהלים תחושת ערך ותאפשר תהליכי למידה והתפתחות אישית ומקצועית.  

לצורך כך, הגדרנו כמה עקרונות בסיסיים מנחים להקמת קהילות המנהלים שלנו:

  • עקרון הבחירה – ההשתתפות בקהילה היא פרי בחירה חופשית, באופן שמאפשר להתאים את הבחירה לצרכים אישיים במסלול הקריירה.
  • עקרון העוגן התיאורטי – כל קהילת מנהלים של המכון תוגדר סביב תחום עניין מסוים, אשר יכול להיות מנוסח כאתגר, בעיה, דילמה או חלום משותף. הידע התיאורטי אינו כללי אלא מותאם הֶקשר, וזהו גם מקור כוחו.
  • עקרון המפגש בין תיאוריה לשדה – בקהילות המנהלים של המכון המשתתפים לוקחים חלק פעיל בדיונים, מסייעים זה לזה, חולקים מידע, מתייעצים, חושבים ביחד ולעיתים גם יוצרים ביחד. הלמידה וההתפתחות יתקיימו במפגש שבין ידע תאורטי לידע שקיים בקרב אנשי השדה. 
  • עקרון המעורבות המשפיעה של חברי הקהילה – חברי הקהילה יהיו מעורבים בקביעת הנושאים שיידונו במסגרת המפגשים ובעיצוב אופני הלמידה. הצרכים שלהם, הנובעים מעבודתם היומיומית בבתי הספר, יכוונו את עבודת הקהילה ואת תוצריה.  
  • עקרון השוויוניות – הקהילה תשאף לייצר מפגש שוויוני והוגן, כזה שמאפשר להתנסות בתהליכים ובחוויות, לשוחח על קשיים וכישלונות ולצמוח מהם, ללא שיפוט ומתוך תחושת שייכות אמיתית. 


קהילות שעימן יצאנו לדרך השנה:

  • פורום מנהלים של אבני ראשה – קבוצת שיתוף והתייעצות עם כ-25 מנהלים במסגרת תהליכי קבלת החלטות במכון ויצירת מרחב להשמעת קולם בנושאים שעל סדר היום הציבורי.
  • קהילת מנהלים בפיילוט הכלה והשתלבות - קבוצה של 30 מנהלי בתי ספר שמקימים קהילות מורים בנושא הכלה והשתלבות.

  • קבוצת ווטסאפ של מנהלים בנושא ה-SEL - העמקת השיח עם מנהלים סביב האתגרים והיכולות בתחום ה-SEL כדי לבחון בשיתוף עימם אילו סוגים של קהילות עשויים להיות רלוונטיים עבורם בנושאים אלה.

  • קהילת בתי ספר צומחים - ליווי מנהלים חדשים בהתמודדות עם אתגרי הניהול של בית ספר צומח.



קהילות בתהליכי הבשלה:

  • קהילת מנהלים בחברה הערבית להתמודדות עם אתגר המוגנות
  • קהילות מנהלים ברשויות מקומיות
  • קהילות מנהלים מיישמי SEL


קהילות מנהלים: תחילתו של מסע למידה מרתק

יצאנו לדרך למסע חדש, והוא מרגש במיוחד בשל המפגשים והחיבורים שכבר החלו להתהוות ואלו שעוד ייווצרו בו בעתיד. ברור לנו שיצירת קהילה אינה משימה אישית, ושהיא מצריכה שותפות בין אנשים ובין ארגונים, ושבתור שכזו, היא מחייבת שותפויות בתוך שדה החינוך ומחוצה לו. חלק מהשותפים שלנו למסע נמצאים כמה צעדים לפנינו ויכולים לשמש לנו כמקור ללמידה, עם אחרים אנחנו עושים צעדים ראשונים וביחד אנו לומדים וצומחים תוך כדי התהליך. 

מסקנה אחת מובהקת, הברורה לנו כבר עכשיו, נוגעת לנחיצותן של קהילות מנהלים ולערך הרב שניתן להפיק מהן.

מעוניינים לקחת חלק במסע הזה? מתחשק לכם להגיב? מוזמנים להיכנס לכאן ולהשאיר תגובה, אנו מבטיחים לקרוא ולהיות בקשר.


קרן רז נצר, סמנכ"לית מכון אבני ראשה

יעקב מיכלין, מנחה קהילות מנהלים, מכון אבני ראשה


מאמר זה פורסם במגזין רבעוני מס' 1 של מכון אבני ראשה