המפקח הוא 'חוליה' בעלת השפעה מרכזית על תהליכי שינוי וצמיחת המערכת. בהיותו מחובר לשני צירי ההשפעה bottom-up top-down הוא מחזיק בראייה יחודית וקריטית לצורך שמירה על איזון נכון בין פיתוח גמישות ניהולית של מנהלים וקידום משילות ציבורית ממלכתית, בין הפרט והמערכת.
תפקיד המפקח נוגע בשלושה צירים:
הציר המערכתי – ראיית המערכת כולה . ציר זה מייצג את המשילות, את תפקיד המפקח כנציג המדינה. ככזה הוא אחראי לפן הציבורי והממלכתי של החינוך, ליישום מדיניות המשרד ותרגומה להקשר המקומי, מקפיד על המוסריות והאתיקה ועל מנהל תקין ביחס לחוק. רואה לנגד עיניו את המערכת כולה ואחראי על שמירת הוגנות בתוך המרחב החינוכי אותו הוא מנהל. בציר זה המפקח מחזיק את היכולת לטפח טוב משותף , לקדם הוגנות, לבסס אחריות משותפת ולהניע תהליכי שותפות רחבים. הא מחזיק את התמונה הגדולה ומקדם עבודה באקוסיסטם (כמו למשל; בניית רשת של בתי ספר, חיזוק הקשר עם הרשות והמחוז והובלת תהליכי למידה ארגוניים).
הציר המקומי – ליווי המנהלים, ראיית הצרכים שלהם ושל בתי הספר. בתפקידו זה, המפקח עובד עם המנהלים באופן פרטני, מלווה ומצמיח, מטפח מנהיגות ומקדם את העשייה הפדגוגית תוך עידוד יוזמות מקומיות והפצתן. ציר זה מאפשר למפקח לתווך את "קול השטח" למעגלים רחבים יותר ולהעלותו מעלה אל המטה.
ציר המנהיגות – הציר השלישי ממוקם בנקודת החיבור של הציר המערכתי והציר המקומי. ציר זה מייצג את מנהיגות המפקח והוא בא לידי ביטוי בעשייה היומיומית של המפקח בכל זירה, בכל אינטראקציה ובכל החלטה לה היא נדרשת, כהזדמנות לקדם ולהצמיח מנהלים וכהזדמנות לקדם את המערכת בכללותה ליעדים ממלכתיים, טוב משותף ואחריות משותפת. אחת המיומנויות הנדרשות ממנהיגות זו היא היכולת לזהות ולהחזיק מתחים כמו המתח שבין מימוש עצמי לאחריות משותפת, בין אוטונומיה, הוגנות ועוד.